לכאורה מובן מאליו. האם לא לשם כך בחרנו זה בזו? המציאות מלמדת שהמציאות הזוגית היומיומית חסרה פרגון הדדי. היא ספוגה בביקורתיות והרבה תלונות הדדיות. יש צורך בשינוי תודעתי, יזום, אקטיבי.

מטרתה של הרצאתנו היא להעלות מודעות לאפשרות זו. לעזור לנו להפוך להיות "יזמי העצמה של בני זוגנו".

האם נבחר בדרך המעצימה את בני זוגנו? הבחירה אינה מובנת מאליה. שהרי ספר החשבונות שאנו מנהלים גורם לנו לעשות את הדבר ההפוך – להחליש, לנקום, למדר, להתעלם, להתנתק. צריך לקרות משהו, איזו תובנה שתיפול עלינו, איזו פרספקטיבה שתפקח את עינינו, ותספר לנו שהחיים קצרים, שהתובענות שלנו מבני זוגנו היא אות לאי התבגרותנו, שהחמלה נמצאת בתוכנו, רק לגעת... להזכיר לעצמנו שגם אנחנו זקוקים...שאולי יש משהו מעצים בהעצמה?

אכן, הפרגון מעצים. פועל עלינו כתרופת קסם. מרומם את מצב רוחנו, מעלה את הביטחון העצמי שלנו, מגביר את חשקנו המיני, מוציא מאתנו את תכונותינו הנעלות ביותר – חמלה, נדיבות, טוב לב, יכולת הקשבה מופלאה ובעיקר תשוקת חיים טובה ובריאה.

סוד קסמו של הפרגון בהיותו יזם. הוא אינו מחכה ל"גירוי" שידליק אותו. הוא "קופץ בראש" ומחולל את מצב הרוח החיובי. ליוזמה הפירגונית אין חשבון. היא פועלת ממקום של אומץ ומודעות. המפרגן הגדול אינו חושש להיות "פראייר", לא ולא. בעזרת יוזמת הפרגון אנחנו שוברים דפוסי מריבה עקשניים, אנחנו מצליחים לפתוח לב סגור, מצליחים לגעת בנפש פצועה. אנחנו למעשה פותחים חלון לאוויר צח שיזרום לחיינו ויפיח בנו תקווה רעננה לחיים זוגיים שיש בהם יותר רכות, יותר ביטחון וכן, יותר אהבה.