מיגדר

26 בדצמבר 2017

מה השתנה בקוד הנשי ובקוד הגברי?

מה השתנה בקוד הנשי ובקוד הגברי? דר' רבקה נרדי הצגת עמדה במסגרת פרלמנט הנשים, בקעה אל גרביה, מכללת אל קסאמי, 19 ביוני, 2008 אפתח את דברי בסיפור קטן מהחיים. שכבתי חולה מספר ימים והתמסרתי כליל לטיפולו המסור של בן זוגי. חווינו הרמוניה נפלאה וסיכמנו בינינו לבין עצמנו (בקריצה), שכנראה אלו התנאים האידיאליים לנישואים מושלמים. בשיחה אקראית שהיתה לבן זוגי עם ידידה משותפת הוא שיתף אותה בהגיגנו. היא הסכימה בהתלהבות והודתה שגם אצלם זה ככה. כלומר, כאשר היא חולה ובעלה סועד אותה – הם מאושרים. ידידתנו הדעתנית אף סיפקה לבן זוגי הסבר מלומד: "זה ככה", היא אמרה לו, "משום שרק אז […]
5 בספטמבר 2016

מאבק בפורנוגרפיה כאתגר חברתי מאת דר' חן נרדי ושירה עמי

18 במאי 2016

מאבק בפורנוגרפיה כאתגר חברתי

15 במאי 2016

יחסי נשים וגברים – מבט אל העתיד בחברה שוחרת שלום – מאת רבקה נרדי וחן נרדי

מאמר מתוך: אחרי השלום: המשימות הדחופות של החברה בישראל בעריכת ניצן יניב ועמנואל מרקס, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב פורסם בעותקים בודדים מבוא: למה חשוב לדבר על זה – לתרגם את חזון השוויון בין המינים למלאכת החיים ? לאחר למעלה מארבעים שנה של התעסקות פעילה, לעתים לוחמנית מאד, בנושא השוויון, היינו יכולים לצפות לתוצאות אחרות: יותר :שים תופסות עמדות מנהיגות בכלכלה ובפוליטיקה, הפחתה ניכרת באלימות גברים כנגד נשים, וכמובן ירידה משמעותית במספר מקרי הגירושים. אילמלא העניין היה מאד רציני כמעט יכולנו לגחך. הכל יודעים שהמאבק על שוויון, למרות כמה הישגים חשובים מאד לקדום מעמדה של האישה, לא באמת הצליח […]
11 במאי 2015

תשוקה ושמחת חיים בחוויה האישית והזוגית /ד"ר רבקה נרדי, מכון "דיאלוג" על בסיס הרצאה בקתדרה רחובות, 31/3/2015

תראו לי אדם שלא רוצה לחוש שמחה. תילי תילים של מחקרים בדקו מה גורם לנו אושר, סיפוק, שמחה, שמחת חיים. האם ערכים אלו מאגדים בתוכם את המכלול הבטוח של בריאות טובה, אהבה, משפחה טובה, נישואים טובים, ביטחון כלכלי (כסף) ועיסוק משמעותי? לכאורה אכן כך. הרי אלו הם המטרות עליהם גדלנו ושמהם למדנו למה לשאוף. ובכול זאת למדנו, גם מהעולם הטיפולי וגם ממחקרים, שלעתים אין זה מספיק. שהרי מי האדם שיש לו "הכול". כלומר חסרונו של דבר אחד יכול לגרום לנו מצוקה. מכאן תצמח השאלה, למה שלא נלמד לראות את חצי, או יותר מכך, של הכוס המליאה? הניסיון האנושי מלמד אותנו שרובנו נוטים לראות את החסר יותר מאשר את היש. כדי לקבל את החיים כפי שהם ולשמוח איתם עלינו ללמוד לראות את התמונה הגדולה. ראייה זו נובעת מהחלטה מודעת.  לא במקרה תורת החסידות שלנו גורסת ששמחה היא מצווה. מן הסתם אין היא באה לנו "סתם ככה".
11 במאי 2015

קשר בינדורי במשפחה המודרנית/ד"ר רבקה נרדי, מכון "דיאלוג" על בסיס הרצאה בקתדרה רחובות, 29/3/2015

למי מאיתנו אין חזון, מודל ברור של משפחה? לפעמים זו המשפחה שלנו שדמתה לשבט. לפעמים דווקא משום שגדלנו במשפחה קטנה או מפורקת אנחנו מעתיקים בדמיוננו את מודל המשפחה הענקית שביטויה מגיע לשיא בשני החגים הגדולים: ראש השנה וליל הסדר. יהיו שילעגו למודל הזה בציינם כמה זיוף והעמדת פנים יש בו שהרי ידוע לכול כי משפחות מחזיקות בתוכן כל כך הרבה קונפליקטים שהפער בין החזון למציאות שם ללעג את הפנטזיות שלנו.

ויהיו גם אלו שמרגישים שהם בשוליים. הנשים והגברים שכבר מזמן הגיעו לפרקם אך לא בנו משפחה משלהם, וגם הוריהם המביטים בהם בעיניים כלות ובצער, צערם שלהם, על אי מימוש החזון שכה חלמו עליו.

בדברנו על קשר בינדורי אנחנו נכנסים לעולם מורכב, ייצרי, רווי ברגשות של כמיהה לצד אכזבות וכאב.

31 באוקטובר 2008

עתיד היחסים בין נשים וגברים

מאת דר' רבקה נרדי ודר' חן נרדי
לאחר למעלה מארבעים שנה של התעסקות פעילה, לעתים לוחמנית מאד, בנושא השוויון, היינו יכולים לצפות לתוצאות אחרות: יותר נשים תופסות עמדות מנהיגות בכלכלה ובפוליטיקה, הפחתה ניכרת באלימות גברים כנגד נשים, וכמובן ירידה משמעותית במספר מקרי הגירושים. אילמלא העניין היה מאד רציני כמעט יכולנו לגחך. הכל יודעים שהמאבק על שוויון, למרות כמה הישגים חשובים מאד לקדום מעמדה של האישה, לא באמת הצליח לקרב את רעיון השוויון לליבותיהם של מיליוני גברים וגם נשים, אלא, באופן פרדוכסאלי, אף הרחיק אותם מהאמונה ביכולתו של השוויון לנצח. מספיק לפקוח עיניים ולהקשיב לקולותיהם של גברים ונשים מודרניים.