המילון הרגשי ככלי טיפולי/ד"ר חן נרדי

" אשתי טוענת שאני אוטיסט" אמר במבוכה הגבר בן ה 50 שפנה אלי לטיפול. . "מדוע לדעתך היא טוענת כך?" שאלתי. "מפני שבכל פעם שהיא שואלת אותי מה אני מרגיש, אני מתחמק"  השיב ונע באי נוחות בכיסאו  "כשהיא מספרת לי על הבעיות של הילדים ואני מציע פתרונות, היא מתעצבנת ואומרת שכל הפתרונות שלי הם טכניים ולא רגשיים". שאלתי איך הוא מרגיש עם האמירות האלה. "זה מעצבן אותי. יש לי הרבה רגשות אבל אני לא מסוגל לבטא אותם, פשוט אין לי את המילים האלה של הרגש. אני מהנדס ובמקצוע שלי לא מדברים במילים של רגש".

בכמה משפטים ביטא הגבר שישב בחדרי את בעייתם של גברים רבים ואם להודות על האמת גם את הבעייה שלי שלוותה אותי שנים לא מעטות: הקושי לבטא מצוקה באפן מילולי.

אחד ממקורותיו של קושי זה, הנו באיסורים שמטילה החברה על ביטויי מצוקה של בנים וגברים: "בן לא בוכה", "תהיה גבר ואל תיילל", "אל תתנהג כמו נקבה". בשל הדיכוי הרגשי, גברים למדו לבטא כאב, עלבון, צער, בדידות, דיכאון  בדרכים כוחניות: בכעס, בתוקפנות, בשתיקות, בציניות, באלימות מילולית ופיזית.  סקס הינה דרך נוספת באמצעותה למדו גברים לבטא תוקפנות, כיבוש ושליטה מחד, ולספק את צרכיהם ברוך, חום ואהבה מאידך. 

(על הנזקים שגרמו בני שבטי לעצמם, למשפחותיהם ולאנושות בכלל בשל הדיכוי הרגשי שעברו כתבתי בספרנו "גברים בשינוי  – בדרך לגבריות אחרת", הוצאת מודן 1992.

אחזור למפגש הטיפולי עם הגבר ה"אוטיסט".  המשפט "אין לי את כל המילים האלה של רגש. אני מהנדס ובמקצוע שלי לא מדברים במילים האלה" הוליד בי רעיון: מה היה קורא אילו הייתי נותן למטופלי רשימה של מילים רגשיות כדי שיבחר מתוכה את המילים שיבטאו את רגשותיו?

פסלתי מיד את הרעיון מפני שחשדתי בעצמי שבחרתי פתרון טכני קל בגלל הקושי הרגשי שלי להעמיק לעולם הרגשי של המטופל.    

ובכל זאת הרעיון לא הרפה ממני. במפגש הבא סיפרתי למטופל על הרעיון  ושאלתיו אם לדעתו מילון רגשי כזה יכול לעזור לנו בטיפול.  "זה מעניין. יכול להיות שזה יעזור לי" אמר להפתעתי.

למפגש הבא הכנתי דף מילים רגשיות וביקשתי ממנו לסמן בעיגול את המילים המבטאות את רגשותיו במערכת היחסים עם אשתו. הוא החל לסמן ותוך כך העיר: "דווקא יש לי הרבה רגשות"  לאחר שסיים, בקשתי שיתאר כל אחד מהרגשות שסימן. ("למה התכוונת כשסימנת את המילה: "ייאוש"? ואחר כך "פחד", "עלבון", "מנוצל", "פגיע". נדהמתי מהקלות בה פתח בפניי חלון אל נפשו ושאלתי את עצמי אם זהו אכן אותו גבר שאשתו כינתה אותו "אוטיסט". : בסיום פגישתנו צחק: "אני יכול לקחת את הדף כדי להוכיח לאשתי שיש לי רגשות" ועל סף הדלת ביקש דף נוסף "אני רוצה לתת גם לאשתי שתסמן בדף את הרגשות שלה. אולי במקום לכעוס עלי כל הזמן היא תוכל לבטא גם את הרגשות שלה". במפגשים הבאים המשכנו לעבוד עם דף הרגשות ובהמשך הזמנתי את גם את בת זוגו והתחלנו בטיפול זוגי.

מזה כעשרים שנים אני משתמש במילון הרגשי במגוון של מצבים ואוכלוסיות: עם נשים וגברים, הורים וילדים, עם קבוצות ופרטים.

המילון הרגשי מסייע לי בכמה מישורים:

• להכיר את עולמו הרגשי של המטופל כבר בשלב ראשוני של הטיפול. 
• לשפר את יכולת ההתבוננות הפנימית של המטופל –  ובלשון המודל הדולפיני: אומץ לב להיות גלויי לב (2)
• לשפר את יכולתו של המטופל לבטא את רגשותיו ולקיים שיחה עם בת זוגו או ילדיו על מה שקשה לדבר, שיחה שיש בה כבוד הדדי והקשבה הדדית. (3).
• שיפור היכולת האמפאטית של המטופל (בלשון המודל הדולפיני: להפעיל את האולטרא-סאונד הרגשי שלו. (לעיתים אני מבקש ממטופלים להיכנס לנעליה של בת זוגם ולמלא את דף הרגשות "כאילו" היא עושה זאת).

מילון הרגשות בטיפול זוגי: לאחר שאני מסביר לבני הזוג את המטרה הטיפולית של מילון הרגשות (הכרות אינטימית עם הרגשות שבתוכנו ובינינו), מסמן כל אחד מהם בדף שלו את הרגשות שהוא חש בזוגיות. בשלב הבא מקריאים בני הזוג זה לזה את רשימת הרגשות שסימנו, וכל אחד מהם רושם לעצמו את הרשימה של האחר. משעשו זאת, אני מבקש מכל אחד להתעניין ולשאול את בן/בת הזוג מדוע סימן את מילה המסוימת (לדוגמא: "למה התכוונת במילה: עלבון?") ולאחר שבן הזוג משיב על השאלה, הוא חוזר על הדברים ובודק אם אכן הבין.

("הבנתי ממך שאת מרגישה עלבון שתוך כדי הויכוחים שלנו אני משתמש בדברים שסיפרת לי על פרק א' שלך, כדי להאשים אותך שלא למדת כלום ושאת עושה שוב את אותן טעויות. האם הבנתי נכון?")

במידה והתשובה: "לא הבנת מה שאמרתי" או "הבנת חלקית", חוזר בן הזוג ומבהיר למה התכוון, וחוזר חלילה עד שהמקשיב מצליח לדייק בהבנתו. כך משוחחים בני הזוג הלוך ושוב, כל אחד בתורו.

בדקות הראשונות של השיחה מתקשים לעיתים בני הזוג להקשיב מבלי להיכנס זה לדברי זה ולהתווכח. אני  עוצר את השיחה ומבהיר לבני הזוג: "המטרה אינה לשכנע את האחר בצדקתנו, להציג את העובדות ה'נכונות' או לתקן את פרשנותו. אלא רק להכיר ברגשותיו של בן/בת הזוג ולוודא שהבנו  אותם".

עבור מרבית הזוגות זוהי הפעם הראשונה שהם מקיימים שיחה המאופיינת בהקשבה עמוקה ובכבוד הדדי לדברי האחר/ת. בדרך כלל אני נעזר במילון הרגשות במפגשים הראשונים. לעיתים אני נעזר בכלי הזה גם בהמשך הטיפול כאשר בני הזוג  נקלעים לדיבור שכלתני או מתקשים להביע את רגשותיהם.

התוצאות המידיות של העבודה עם מילון הרגשות: בני הזוג נרגעים בהדרגה מפני שהם זוכים להקשבה מכבדת ופורקים מעליהם רגשות שהכבידו במשך שנים.  הם מכירים זה את רגשותיו של זה ומשפרים את יכולתם להיכנס לנעליו הרגשיות של בן/בת זוגם. בנוסף לכך הם מקשיבים לרגשותיהם שלהם, רגשות שהביעו עד כה בדרך סרדינית וכרישית (2).  החשיפה הרגשית של המפלצות הפנימיות לאור השמש, מייבשת אותן, מפרקת למרכיביו את ענן המועקה הרגשית ומכשירה את הדרך לתקשורת אפקטיבית וללמידת דפוסי התנהגות חדשים. 

מקורות:

1.      חן נרדי רבקה נרדי "גברים בשינוי – בדרך לגבריות אחרת" (מודן  1992) http:/www.dialog-nardi.co.il/Books/ItemList.asp?Books_TypeID=2&MMID=45&DocID=176

2.      רבקה נרדי, חן נרדי, "להיות דולפין – התמודדות עם תוקפנות וחולשה" (מודן 2006) http:/www.dialog-nardi.co.il/lp/lp.asp?DocID=289

3.      רבקה נרדי, חן נרדי, "שיחה זוגית – על מה שקשה לדבר" רבקה וחן נרדי, הוצאת הדים 2011 http:/www.dialog-nardi.co.il/lp/lp.asp?DocID=270  

נספח:

המ י ל ו ן   ה ר ג ש י

ד"ר רבקה נרדי וד"ר חן נרדי

• אבל, אבוד, אהבה, אהדה, אובדן, אובד עצות, אומללות, אופוריה, אופטימיות, אושר, איבה, אימפוטנטי, איפוק, אמפטיה, אפסיות, אצילות, אומץ, אכזבה, אימה אכזריות, אשמה, אכפתיות, אי שקט.
• בהלה, בוז, בושה, בדידות, בחילה, ביטחון, בילבול,
• גאווה, גועל, גועש, געגוע,
• דאגה, דביק, דחייה, דיכאון, דכדוך,
• הלם, הכרת תודה, המום, היסוס, הנאה, הסתייגות, העזה, הערצה, הקרבה, הרוס, השלמה, השפלה, התלהבות, התמרמרות, התנשאות, התעלות, התרגשות, הקלה, החמצה, הלם, הפתעה, התלבטות, התלהמות, התקוממות, הזדהות.
• זדוניות, זחוח, זלזול, זעזוע, זעם.
• חגיגיות, חולמנות, חוסר, חוסר-אונים, חוסר תקווה, חופשי, חושניות, חיבה, חידלון, חיובי, חימה, חמדה, חמלה, חלחלה, חוסן, חצוי, חרדה, חרמנות, חשדנות, חרטה, חשק, חשש. 
• טוב, טיפש, טעון
• יאוש, ידידותי, ילדיות, יראה.
• כאב, כישלון, כל יכול, כניעות, כעס, כמיהה
• לבביות, לחץ, לכוד.
• מאובן, מאוהב, מאושר, מגורה, מועקה, מוצף, מחומם, מחורמן, מיותר, מעורער, מטושטש, מיניות, מלנכוליה, ממוקד, מנוצל, מניפולטיבי, מעורפל, מעשי, מצוברח, מצוקה, מרוכז, משועשע, משיכה, מתון, מתגבר, מתיחות, מבוכה, מרומה (מלשון רמאות), מותקף, מנותק, מרוצה.
• נבזי, נודניק, נוחות, נוסטלגי, נזוף, נחיתות, נחת, נטוש, נינוחות, נעימות, נקמה, נבגדות, נרגש.
• סבלנות, סוער, סימפטיה, סיפוק, סכנה, ספקנות, סקרנות, סבל.

·         עדינות, עוצמה, עוינות, עייפות, עלבון, עליבות, עליצות, עליזות, עצב, עצבנות, עצירות רגשית, ערגה, ערירי, עידוד.

• פגוע, פחד, פתטי, פנטוז, פייסנות, פרפורי בטן, פירגון, פליאה, פסימי, פרוע.

·         צביעות, ציניות, צרות עין, ציפייה, צער, צימאון.

• קנאה, קבלה, קיפאון, קיפוח, קורבנות, קטנות, קמצנות.

·         רוגז, רברבנות, רוך, ריחוף, ריגוש, ריקנות, רתיעה, רחמים, רחמים עצמיים, רוגע, רותח, רכות, רכושנות, רפיון ידיים, רע, רתיעה, רעב.

• שבור, שאט נפש, שבור לב, שביעות רצון, שעמום, שלווה, שמחה, שנאה, שיתוק.

• תבוסה, תדהמה, תוגה, תוקפנות, תיאבון, תימהון, תיעוב, תלוי, תלוש, תענוג, תקיפות, תמיהה, תשישו תשישות, תחרותיות, תסכול,  תקווה, תשוקה.