"אני מנסה לדבר איתו ולא מצליחה. איכשהו, כל פעם שאני מנסה להביע משהו – מחשבה, תלונה, כאב, בקשה – הוא מגיב כאדם שנפגע ממני. בכישרון שיכול לבייש את גדולי הרטוריקנים הוא מוכיח לי שדברי נאמרים בצורה לא ראויה ועצם אמירתם מוכיחה שמשהו לא תקין בתפיסתי. האמת – התייאשתי. את חושבת שאפשר לטפל במצב כזה?"
יש אהבה, משיכה, חברות והרבה יופי ביחסים. אבל בנוסף, גם מתח, מאבקי כוח והרבה תסכול. נשים וגברים רבים חווים זאת, יותר ויותר בשנים האחרונות, כתוצאה מסדקים בתחושת האמון ההדדי. התעצמותה של האישה יצרה מצב חדש בין נשים וגברים. ננסה להבין זאת וגם נדגים בעזרת סיפורים מהשטח.
"פניני תקשורה" שלהלן מדגימים מה נשים וגברים חושבים וגם אומרים זה על זו:
– אי אפשר לסמוך עליו עם הבית והילדים/- אני לא בטוחה שאי פעם ארצה להתחתן/ ילדים? לא בטוחה../ – הסקס כבר לא מה שהיה./ גם הבדיחות שלו לא ממש מצחיקות אותי/ אין סיכוי בחברה שלנו לאישה מבוגרת.
– "גבר הוא חמור עבודה! הנשים שולטות בו ועושות בו מה שהן רוצות"./ – "כל העניין הזה של פמיניזם הרס את כל מה שהיה טוב"./ – "נשים מפחידות אותי"./ – "אני לא מסוגל להיכנס למסגרת של קשר"./- "כל המוחצנות המינית הזו של האישה המודרנית הרסה כל חלקה טובה ביחסים בין המינים"./ – "ומי לדעתך עדיין נהרג במלחמות… אה!?"/ "עכשיו יש להן משחק חדש… להעליל עלינו הטרדות מיניות והתעללויות מיניות".
נראה שלמרות המשיכה ההדדית והרצון בזוגיות נשים וגברים רבים מתייחסים זה לזו בחשדנות שמקלקלת להם. חשדנות הדדית מייצרת חשדנות נוספת. מעגל קסמים שלילי שהולך וגדל. כדי לעצור את הסחף נדרשים אומץ ושינוי גישה. לראות זה את זו כבני אדם מעבר להיותם ״גבר״ או ״אישה״. להחליף את המבט ״המחפיץ״ (מלשון חפץ), במבט חומל שרואה את המחבר האנושי ביניהם ומזמין דיאלוג. בהרצאה נדגים זאת במצבים מהחיים.