צעירים בעלי משפחות מספרים על לחץ של הוריהם לבקר כול שבוע. להביא את הנכדים. הצעירים חשים מועקה. הם רוצים בעזרת ההורים אך לא במעורבותם היתירה המניבה לפעמים התערבות. הורים מבוגרים מספרים בכאב על תחושת מידור מחיי ילדיהם. "לא מספרים" להם שום דבר. מקבלים החלטות מבלי להתייעץ, גרים רחוק, נוסעים לחופשות בחו"ל מבלי להתחשב בחגים ועוד.
בשנות עבודתה של ד"ר רבקה נרדי כמטפלת אישית וזוגית היא פגשה בני זוג המאשימים זה את זו באי נאמנות לזוגיות, בהעדפת "שקט תעשייתי" עם ההורים על חשבון האינטימיות הזוגית. קונפליקט זה המכונה "קונפליקט הנאמנויות" טומן בחובו הרבה יותר ממה שנראה לעין. והתוצאה – תחושה של תסכול. מאמץ לשמר. פחד ממריבות. לפעמים נוצר קרע.
למי מאיתנו אין חזון, מודל ברור של משפחה? בדברנו על קשר בינדורי אנחנו נכנסים לעולם מורכב, ייצרי, רווי ברגשות של כמיהה לצד אכזבות וכאב. משפחה גדולה מייצגת כוח. היא משדרת לעולם – הצלחנו! אנחנו שואפים שמשפחתנו תהיה לא רק גדולה אלא גם מלוכדת. אנחנו מסתירים את הבושות על ילדים שהתנתקו, את הגרושים המכוערים, את הסכסוכים. אנחנו מתרפקים על ימים של תום ילדות כמו גם על זיכרונות של ימים עברו בהם משפחה הייתה משפחה, כלומר הייתה ערבות הדדית, עזרה, קרבה, לכידות.