להתאהב מהר ולאהוב לאט בפרק ב' – מאת ד"ר חן נרדי

להתאהב מהר?

אנא הסירו דאגה מליבכם, איני מתכוון להציע לכם ולמטופליכם להיפטר משיקול הדעת ולהיסחף במהירות לקשר עם גבר או אישה שעל פניו, אינם מתאימים לכם. כשצריך לברוח מקשר – אז לברוח ומהר. אם כן מה ההיגיון בהמלצה "להתאהב מהר ולאהוב לאט"?

התאהבות ואהבה שונות מהותית זו מזו. ההתאהבות מהירה, קצרת מועד, מבוססת על השתוקקות גופנית ונפשית עזה, מלווה בתחושת אושר חסר גבולות כמו גם בסבל הנובע מחרדה מנטישת האהוב ובקנאה עזה.  אהבה, בניגוד להתאהבות, מצריכה עבודה פנימית ואיטית:  מודעות למגבלות האישיות ושל בן/בת הזוג, איפוק ואורך רוח,  נכונות להתפשר ולהתגמש, אומץ לב להיות גלויי לב זה עם זה, אמפטיה לשמחותיו וסבלותיו של בן/בת הזוג, הדדיות בנתינה ובקבלה, ומחויבות ארוכת טווח.

בניגוד למה שמציעים אתרי ההיכרויות באינטרנט – "בואו למצוא אהבה"–   אני סבור כי אהבה אין  מוצאים, אלא עושים. הפילוסוף אריך פרום גרס שאנו שוגים כאשר אנחנו מניחים ש"קל לאהוב אבל קשה למצוא את האדם הנכון. הנחה זו גורמת לנו להתמקד בבחירת בן הזוג ולהזניח את פיתוח היכולת שלנו לאהוב" (6).

כולנו פוחדים לטעות בבחירת בן/בת זוג, אלא שלקראת פרק ב' אנחנו פוחדים הרבה יותר מאשר לקראת פרק א'. מדוע? מפני שאיבדנו את הביטחון בשיקול הדעת שלנו בבחירת בן/בת זוג,  מפני שלרובנו יש כבר ילדים ואנו חוששים שהם עלולים לדחות את בן/בת הזוג החדשים שלנו ומפני שאלו עלולים לדחות את ילדינו,   מפני שכבר יש לנו דירות ונכסים אחרים ואנחנו – גם הורינו וילדינו  – חוששים מהשתלטות בן/בת הזוג החדש על נכסים אלו,  מפני שכבר שנמאס לנו לשנות הרגלים ישנים כדי להסתגל מחדש לחיים זוגיים, מפני שהתבגרנו בכמה שנים טובות והתחרות על המראה הצעיר קשה יותר, מפני שאנחנו כבר מבינים שהחיים קצרים ונשאר לנו פחות זמן לניסיונות. 

המטען הרגשי הזה מקשה עלינו לקפוץ למים ולהתאהב מחדש ומוליד 'רשימת קניות' ארוכה הקובעת מי צריך להיות בן/בת הזוג שבו נתאהב. התוצאה היא שלעיתים רשימת הקניות משתלטת עלינו: אנחנו יוצאים לדייט, אבל לא ממש נמצאים בו. מדברים עם בן/בת הזוג אבל בעיקר מקשיב/ה לפחד מפני בחירה לא נכונה. גם לאחר הדייט הראשון והשני כאשר כבר "יוצאים" עם בן/בת זוג אנחנו ממשיכים לגלוש באתרי ההיכרויות, ממהרים להיכנס למיטה עם מישהו/מישהי אבל מתקשים להתלהב ונודדים מהכרות להכרות עוד בטרם הכרנו ולו במעט את האדם עמו נפגשנו. רבות ורבים מדווחים על תחושת "שוק הבשר" וחשים ניכור וחשדנות כלפי כל מי שמנסה להתקרב אליהם. יש להודות: בישיבה על הגדר, רגל פה רגל שם, קצת קשה להתאהב. איך יורדים מהגדר?

הסרדין הכריש והדולפין בפרק ב'

על מנת להתמודד עם קשיים רגשיים אני נעזר במודל הדולפיני ( 2) על פי מודל זה, בעת מצוקה מתחרים בתוכנו שלושה יועצים: סרדין, כריש ודולפין. הסרדין מייצג את הפחד ואת תחושת הנחיתות, הכריש מייצג את הזעם, התוקפנות והאלימות, הדולפין מייצג את האינטליגנציה הרגשית, את הביטחון העצמי ואת היכולת לפתור בעיות בדיאלוג כן ואמיץ  בין האדם לבין עצמו ובינו לבין הזולת.

הסרדין הכריש והדולפין בפרק ב

הסרדין  לאחר פרק א' מאמין הסרדין שלנו שהוא כישלון בכל הנוגע לזוגיות, שאינו ראוי לאהבה, ולכן הוא ממליץ בפנינו להימנע מכל קשר, או להסתפק בפירורים ולהסכים להיות במערכות יחסים בהן הוא מנוצל ומושפל.  אמונתו זו של הסרדין מולידה פחד, חוסר אונים, ייאוש, הסתגרות, ודיכאון.

הכריש: בניגוד  לסרדין, מאמין הכריש שבן/בת הזוג אחראי לכישלון נישואיו ומתנער מכל אחריות או צורך בתיקון עצמי. כדי לא להיות שוב קורבן של בן/בת זוג, הוא תובע מאיתנו לשלוט בקשר מהרגע הראשון: לא להתקשר רגשית, לא להתחייב, להציב גבולות בתקיפות ולא לתת לאף גבר/אישה להשתלט לנו על החיים. הוא חשדן, ביקורתי, ובעת מצוקה רגשית מטיל בזעם את האחריות על האחר/ת: "תהנה מסקס אבל אל תתקשר מהלב" מזהיר הכריש "בשביל כוס חלב לא צריך לקנות פרה"  ומחליף בני זוג ללא הרף. 

הדולפין  בניגוד לשני היועצים הקודמים, מייעץ לנו הדולפין לקחת  אחריות על טעויותינו בנישואין הראשונים, לבקש עזרה טיפולית כדי להפיק לקחים, לתקן ולפתח את "שרירי הדולפין" : (המיומנויות הרגשיות, ההתנהגותיות והקוגניטיביות שלנו):  היכולת לזהות את קולות הסרדין והכריש בתוכנו, את השפעתם על רגשותינו והתנהגותנו, ולקיים איתם דיאלוג מרגיע, היכולת ליזום ולהכיר בני זוג חדשים, לעמוד על שלנו ולבטא את רגשותינו, רצונותינו וצרכינו בקשר זוגי מבלי לפגוע באלו של בן/בת זוגנו, לפתח אולטרא-סאונד רגשי המאפשר להיכנס לנעליהם הרגשיות של בני זוגנו וליצור עימם אמון, אינטימיות רגשית ויכולת לתת ולקבל תמיכה.

האתגר הטיפולי הוא לסייע למטופל להתמודד עם הסרדין והכריש הפנימיים שלו הגורסים ש: "אי אפשר להאמין לנשים / אי אפשר להאמין לגברים / אני לא בנוי לקשר / אני לא מאמין במונוגמיה / זוגיות גורמת לאומללות / בעידן המודרני אין מקום למונוגמיה", ועוד תפיסות עולם ופרקטיקות התנהגותיות המסייעות ליצור קשר. 

זינוק הדולפין אל שמחת החיים

"איבדתי את שמחת החיים, אני לא יוצאת לדייטים כי  אחרי עשרים שנות נישואין שכחתי כל מה שידעתי על איך לחזר ואיך להיות מחוזר/ת". המוטיבציה להשקיע ביצירת קשר חדש מושפעת מאד מגובה מפלס שמחת החיים ומשום כך, האתגר הטיפולי בשלב זה הנו לסייע לרכב על הדולפין שלו ולקפוץ מהמים העכורים למרחבים חדשים: להתגבר על הפחדים, להתלהב מקשר חדש, להתחבר לתשוקה, ולשמחת ההתאהבות. הכלי הטיפולי המסייע בהשגת מטרות אלו הינו קיום דיאלוג עם שלושת היועצים הפנימיים: הסרדין הכריש והדולפין. (2)

אתמקד בפרקטיקה טיפולית החביבה עלי שמטרתה לסייע למטופל להתמודד עם אתגר העלאת מפלס שמחת החיים שלו.

פינג-פונג שמחה

הטיפול בהעלאת מפלס שמחת החיים של המטופל, חשוב שלא יהיה רציני עד מוות. שילוב הומור ומשחק בתהליך הטיפולי מפחית חרדות ומאפשר גישה לנושאים טעונים: איך לחזר, איך ליצור קשר, איך להתמודד עם חרדות ופחדים בדייט ובהמשך הקשר ועוד. אחד המשחקים בהם אני משתמש הנו "פינג פונג שמחה". המשחק מתנהל כך: אני מחזיק בידי כדור גומי קטן ומבקש מהמטופל לשחק איתי ב"פינג-פונג חיזור". אלו ההנחיות שלי למשחק: "אתה ואני (המטופל והמטפל) נספר כל אחד בתורו, על דרכי חיזור שראינו בסרטים, בטלוויזיה או בחיים" או במשחק שנושאו התמודדות עם פחד: "כל אחד יאמר בתורו:  משפט שיכול לעודד אותנו כשאנחנו פוחדים מדייט". אנחנו מעבירים את הכדור בינינו ותורמים למאגר הרעיונות את חלקנו.  מפתיע ומשעשע לגלות שמטופלים שהצהירו בעצב לפני תחילת המשחק: "זה לא ילך, אין לי שום רעיון" מתחילים לחייך ולשפוע רעיונות ומפצירים לא להפסיק את המשחק. לאחר המשחק אני מציע למטופל/ת להגדיר לעצמם שיעורי בית שיתמקדו באחד מהרעיונות שעלו בעת המשחק. בנושא החיזור: לפתוח כרטיס באתר הכרויות, לחזור אל מישהו/י שיצר איתי קשר באתר, להתקשר עם מישהו עמו כבר נפגשתי לדייט ולהציע עוד מפגש, לפתוח בשיחה עם מישהו/י  שמצא חן בעיניי בעבודה, אצל החברים, בטיולים, בסדנה קבוצתית, ועוד.  בנושא ההתמודדות הרגשית-חשיבתית:  "להזכיר לעצמי תכונות שאני אוהב בעצמי, לשבח את עצמי על שאני אוזר אומץ ויוצא לדייט, להיזכר באנשים שאוהבים אותי ומאמינים בי, לשנן משפטים שאני אומר לעצמי ועוזרים לי להרפות מתח ועוד. להלן כמה מהרעיונות והמסרים שאני מביא לשיח עם המטופל על שמחת חיים ואשר חלקם מוטמעים גם לתוך משחקי הפינג פונג

·         שימו את ביצי הערך העצמי שלכם בכמה קינים ולא רק בזוגיות. העובדה שיש לכם סיפוק ושמחה גם בעבודה, בחיי החברה, במשפחה המורחבת, בפעילות ציבורית, בהתנדבות, מעלה את תחושת הערך העצמי שלכם, את הביטחון העצמי שלכם והופכת אתכם למועמדים אטרקטיביים עבור בני זוג פוטנציאליים.

·         התחדשו. טפחו חלום. קבעו מטרות שמעניקות משמעות לחייכם שומרות עליכם ירוקים. 

·         במקום להתמקד ב"רשימת הקניות" בדייטים, התמקדו באדם, תנו עוד מבט והאמינו ללב ולא רק למראה העיניים. גם אם החלטתם ברגע הראשון שמבחינה חיצונית שהוא/היא אינו בשבילכם. חפשו את המשהו שלא ראיתם מיד, ואולי תמצאו משהו שאינו כלול ברשימת הקניות שלכם אבל ערכו רב מאד עבורכם.

·         קבלו את הרעיון שחיפוש בן/בת זוג דורש מאמץ וכי המועמד/ת המתאים/ה לא ייכנס מהחלון כמו נסיך/ה. אם לא תקיימו שיחות טלפון, תקבעו דייטים ותספרו לקרוביכם שאתם מחפשים, זה לא יקרה.

·         גם אם החלטתם לא לקבוע דייט נוסף עם האדם עימו נפגשתם, עשו זאת בעדינות ותוך שמירה על כבודו/ה, כמו שהייתם רוצים שינהגו בכם.

הערה: חנויות הספרים כמו גם האינטרנט, מלאים ספרים, מאמרי הדרכה ותיאורים בנושא: כיצד להתנהג בדייט ראשון , שני ולשלישי. אני נוהג להפנות את מטופלי למקורות הללו ולאחר מכן לשוחח איתם על מה המפגש עם התכנים שקראו.

לאהוב לאט

מתי מסתיים שלב ההתאהבות? אין תאריך תפוגה להתאהבות. ישנם זוגות המצליחים לשמר את אש ההתאהבות גם במהלך קשר ארוך טווח. עם זאת, ניתן לומר שכאשר בני זוג מתחילים לסבול מהשונות ביניהם, במקום ליהנות ממנה,  כשהם מרבים להתעמת או להסתגר זה מפני זה ולמרות כל זאת רוצים עדיין להישאר ביחד, הם ניצבים בפני אתגר האהבה. במה נבדלים אתגרי האהבה בפרק ב' מאלו של פרק א? בראש וראשונה בעוצמת המטען הרגשי שעמו צריכים בני הזוג להתמודד. אומנם ההתמודדות עם רגשות קשים הנה אתגר משמעותי גם בפרק א' אבל העומס הרגשי המונח על כתפיהם של זוגות בפרק ב' גדול לאין שיעור מזה של בני זוג בנישואין ראשונים. אני סבור כי העומס הרגשי הזה, הינו אחת הסיבות המרכזיות לאחוז הגדול של כישלונות של פרק ב' בהשוואה לפרק א' כפי שמצביעים ממצאי מחקר ("שיעור הכישלונות בנישואים ראשונים הוא כ-41%, בנישואים שניים הוא כ-60%, ובסיבוב שלישי זה מגיע לכ-73%. ציטוט ממאמרו של הפסיכולוג חיים עמית  "להתקדם לאט, להגיע מהר – פרידה נכונה מפרק א' והתחברות מתאימה לפרק ב' (1)

אז מדוע לאהוב לאט? כי פיתוח "שרירי הדולפין" מצריך זמן. בניגוד לתגובות הבריחה-תקיפה האוטומטיות בקשר הבינאישי, מצליח הדולפין לקחת נשימה ארוכה, לצלול לעומק הנפש ולקיים את הדיאלוג הפנימי עם הסרדין והכריש ורק אז לצאת מן המים ולזנק לתגובה. אז מדוע לאהוב לאט? מפני שכעומק הצלילה, כך גובה הזינוק.  מפני שצלילה לעומק צורכת זמן. כי פיתוח מודעות רגשית, ומיומנויות תקשורת עם בת הזוג הנו תהליך, ולא 'זבנג וגמרנו'.

אתמקד בעבודה הטיפולית שמטרתה לפתח שריר אחד מתוך ששת שרירי הדולפין: "שריר הלב" המסמל את אומץ הלב להיות גלוי לב, את היכולת לנוע על פני מנעד רגשי רחב, לבטא מגוון רחב של רגשות  ולקיים שיחה זוגית רגשית שיש בה כבוד והקשבה הדדית.

המילון הרגשי

זוגות  במשבר מתקשים להקשיב זה לכאבו של זה מפני שהסרדין והכריש משתלטים על השיח: הם מרבים לשתוק או להתחמק מלומר אמת, או שהם מטיחים זה בזה מילים בוטות ואף איומים. לעיתים, גם כשבני הזוג מקשיבים הם מתקשים לבטא את רגשותיהם, אם מפני  שאוצר המילים הרגשיות שלהם דל ואם בשל סיבות תרבותיות ומגדריות. כך למשל, גברים רבים למדו ש"גבר אמיתי" אינו אומר מילים כמו: פחדתי, נבהלתי, נעלבתי, התחרטתי, הייתי חסר אונים, התייאשתי, משום כך הם מביעים את מצוקתם הרגשית בזעם או בשתיקות,  ונתפסים על ידי בנו הזוג כמי שמדברים "רק מהראש ולא מהלב". נשים לעומת זאת נוטות להביע את עצמן בעוצמה רגשית המציפה את בן הזוג ומקשה עליו להישאר קשוב ולקיים דיאלוג.

המילון הרגשי הנו דף המכיל רשימת מילים רגשיות (נספח 1) שמתוכה בוחר המטופל/ת את המילים המתארות את מצבו הרגשי ביחס למצבי הלחץ בהם הוא נמצא.   

לאחר שאני מסביר לבני הזוג את המטרה הטיפולית של מילון הרגשות (הכרות עם המגוון הרחב של רגשותיהם ויצירת דיאלוג רגשי כן ופתוח ביניהם) ההתנהלות היא כזו"

כל אחד מבני הזוג מסמן בדף שלו את הרגשות שהוא חש בזוגיות. בשלב הבא מקריאים בני הזוג זה לזה את רשימת הרגשות שסימנו, וכל אחד מהם רושם לעצמו את הרשימה של האחר. משעשו זאת, אני מבקש מכל אחד מהם להתעניין ולשאול את בן/בת הזוג מדוע סימן את מילה המסוימת (לדוגמא: "למה התכוונת במילה: עלבון?") ולאחר שבן הזוג משיב על השאלה, הוא חוזר על הדברים ובודק אם אכן הבין. ("הבנתי ממך שאת מרגישה עלבון שתוך כדי הויכוחים שלנו אני משתמש בדברים שסיפרת לי על פרק א' שלך, כדי להאשים אותך שלא למדת כלום ושאת עושה שוב את אותן טעויות. האם הבנתי נכון?". במידה והתשובה הנה: "לא הבנת מה שאמרתי" או "הבנת חלקית", חוזר בן הזוג ומבהיר למה התכוון, וחוזר חלילה עד שהמקשיב מצליח לדייק בהבנתו. כך משוחחים בני הזוג הלוך ושוב, כל אחד בתורו.

בדקות הראשונות של השיחה קיים קושי מפני שבני הזוג מתקשים להקשיב מבלי להיכנס זה לדברי זה ולהתווכח. אני  עוצר את הויכוח, ומבהיר לבני הזוג: "המטרה אינה לשכנע את האחר בצדקתנו, להציג את העובדות ה'נכונות' או לתקן את פרשנותו. אלא רק להכיר את רגשותיו ולוודא שהבנו".

עבור מרבית הזוגות זוהי הפעם הראשונה שהם מקיימים שיחה המאופיינת בהקשבה עמוקה ובכבוד הדדי לדברי האחר/ת. בדרך כלל אני נעזר במילון הרגשות במפגשים הראשונים ולעיתים כאשר בני הזוג  נקלעים לדיבור שכלתני או מתקשים להביע את רגשותיהם, אף בהמשך הטיפול.   

להלן חלק מהרגשות האופייניים שמסמנים  בני זוג בפרק ב' והאופן שבו הם מתארים לבן/בת זוגם את הרגשות הללו:

·         "מאוכזב/ת מכך שבת/בן זוגי מתנהג/ת רע אל הילדים שלי".

·         "אשמה על כך שאני משקיע בילדים הלא ביולוגיים שלי במקום בילדים שלי"

·         "מתבייש/ת  לגלות שבפרק ב' אני עושה בדיוק אותן שגיאות שעשיתי בפרק א".

·         "מושפל/ת מהשוואות לא מחמיאות שעושה בן/בת הזוג בין הביצועים המיניים שלי לבין אלו של האקס/ית".

·         "מרומה כשמתגלה לי שבת זוגי בפרק ב מתנהג/ת כמו האקס/ית שלי".

·         "מבוהל מזעם הילדים הנוקמים בי על כך שבניתי לי חיים חדשים עם בן/בת זוג".

·         "מובך כאשר את נוזפת בי בפני הילדים שלי"

·         "עלוב ומובס מכך שאולי טעיתי ולא הייתי צריך להתגרש"

·         "מנוצל על ידי הילדים של בן/בת הזוג החדש/ה שמקבלים ממני הכל ולא מעריכים זאת".  

·         "פחד להיכשל שוב בפרק ב'"

·         "מתגעגע אל בת/בן זוגי הקודם"

·         נקמה באקס/ית שלי על שמסית/ה את הילדים נגדי.

·         קנאה באקס/ית שכבר התחתן/ה ואני עדיין לא.  

·         "שונא את האקס/ית שלי על כך שהיא מרוששת אותי בדמי המזונות".

·         "שונאת את האקס שלי על שהוא מתקטנן איתי על כל אגורה של דמי המזונות".

לתהליך העבודה עם מילון הרגשות שתיארתי יש בדרך כלל כמה תוצאות מידיות: בני הזוג נרגעים בהדרגה מפני שהם זוכים להקשבה מכבדת, הם מכירים זה את רגשותיו של זה ומסוגלים להיכנס לנעליו הרגשיות של בן/בת זוגם,   ולא פחות מכך, הם מקשיבים לרגשותיהם שלהם, רגשות שהביעו עד כה בדרך סרדינית וכרישית.  החשיפה הרגשית של המפלצות הפנימיות לאור השמש, מייבשת אותן, מפרקת למרכיביו את ענן המועקה הרגשית ומכשירה את הדרך לתקשורת אפקטיבית ולפתרון בעיות באפן דולפיני.

התמודדות עם רגשות קשים:  

אתאר כמה מהכלים שאני מפעיל בדיאלוג עם המטופלים של פרק ב' כדי לסייע להם להתמודד עם הרגשות הקשים שהם חווים.

א.      לרוקן במקצת את כוס הייסורים. 

הקשבה, אמפטיה והזדהות רגשית עם השנאה והזעם הם תנאי הכרחי לכך שאדם יפתח את מוחו וליבו. מעין כוס ייסורים שצריכה להתרוקן במקצת לפני שהאדם יוכל להרשות לנו להכניס לתוכו טיפות של מחשבה חדשה.

 

ב.      לא מאמינים במפלצות

"אני מפלצת אלימה"  אומר בבהלה גבר גרוש המוצף פנטזיות אלימות של נקמה באקסית שלו. מטאפורת הסרדין כריש דולפין. מסייעת לי לעזור למטופל להבדיל בינו לבין מחשבות הנקם האלימות שלו. אני מתאר את המחשבות הללו כתוצר של שני היועצים הקדומים שלנו: הסרדין והכריש המייצגים את הפחד ואת השנאה. ההתבוננות של המטופל ביועצים שלו, מרחיקה ממנו את הבהלה מהיותו מפלצת אלימה. המרחק בינו לבין הקולות האלימים מאפשר לנו לקיים דיאלוג רציונאלי עם קולות אלו באמצעות הקול הדולפיני.

 

ג.       בנעליה של האקסית "השנואה".

איך מעוררים אמפטיה אצל מטופל המצהיר בזעם: "אין לי שום אמפטיה לאקסית שלי. היא הרסה לי את החיים.מצידי שתישרף". אמפטיה היא התרופה היעילה ביותר כנגד השנאה והזעם.כניסה לנעליה של האקסית, הנה אחד הכלים החזקים ביותר שאני מכיר.  אני מפעיל את הכלי הזה רק לאחר שהאמון בינינו הוא חזק וקלוש הסיכוי שהמטופל יחשוד בי שאני שוחר רק את טובתה האקסית שלו. אני מבקש מהמטופל לתרגל איתי את "האולטרא סאונד" הדולפיני שלו (היכולת להיכנס לנעלי האחר) ולהיכנס לנעליה של האקסית שלו. אני משוחח עימו במשך כעשר דקות עד רבע שעה כאילו הוא היה "היא". אני מתחיל את השיחה ב"שלום גברתי, אני מודה לך מאד שהסכמת לבוא לשוחח איתי על יחסייך עם בעלך לשעבר". בדרך כללי עולה חיוך על פניו של המטופל ואנחנו מתחילים. אני מבקש מה"אקסית" לספר את סיפור נישואיהם מנקודת מבטה, וחולק לה שבחים על כנותה. כאשר אנחנו מסיימים את משחק התפקידים, אני נפרד מ"האקסית", מנחה את המטופל לחזור ולהיכנס לנעליו שלו ומבקש ממנו לשתף אותי במה שהרגיש במשחק התפקידים.  מרבית מהמטופלים מספרים, מעט במבוכה, שמעולם לא חשבו על נקודת מבטה של האקסית ורק עכשיו הבינו כמה נפגעה מהם.

 

 

ד.      להביט במראה

לעיתים המטופל/ת אינו מצליח ולעיתים אף אינו מעוניין לחוש ולו גם מעט אמפטיה וחמלה כלפי האקס/ית שלו. במקרים אלו אני נעזר באמצעי מטאפורי : מראת הגילוח או מראת האיפור המפגישות אותנו  עם פרצופנו כשאנחנו לבדנו מול האמת שלנו. האם לאחר ששילחתי באקס/אקסית את הכריש שלי אני באמת אוהב את הפרצוף הניבט מולי במראה? נקמה באקס/ית שלנו פוגעת קודם כל בעצמנו. הכעס והנקמה מכרסמים בדמוי העצמי שלנו, באיכות החיים שלנו "להיות אמפאטי כלפי האקסית שלי זה בעצם יותר בשביל עצמי מאשר בשבילה"  אומר המטופל מהורהר. "אני מאד לא אוהב את עצמי על הדרך הכרישית שבה אני מגיב לפרובוקציות שלה".

 

לסיכום:

·         "להתאהב מהר" לאחר פרק א' אין פירושו לעודד את המטופל/ת לוותר על שיקול דעת מעמיק בבחירת בן/בת הזוג החדש/ה, אלא לסייע לו להתגבר על מחסום הפחד להיכשל שוב בבחירת בן/בת זוג, לשקם את הביטחון העצמי ואת שמחת החיים שלו/ה, להרפות מ'רשימת הקניות' ומהחיפוש אחר בן הזוג המושלם/ת, וביציאה ל'דייט':  לא לפסול את הקנקן רק על פי צורתו אלא לגלות את מה שיש בתוכו.

 

·         "לאהוב לאט" פירושו לעודד את המטופל להתמיד ולהשקיע בקשר גם לאחר תפוגת ההתאהבות והמפגש עם הציפיות הנכזבות. ללמד אותו להרגיע את ה'סרדין' וה'כריש' שלו התובעים ממנו לברוח מהר או להתקיף מהר,  ולטפח את היכולות הדולפיניות שלו בקשר הזוגי: אולטרא-סאונד רגשי המאפשר להקשיב לבן/בת הזוג ולהיכנס לנעליו.  אומץ לב להיות גלוי לב: לשתף את בן/בת הזוג בקשיים,  ולקיים עמו דיאלוג על ההתמודדות האישית והזוגית.

 

·         הכלים הטיפוליים שהצגתי – משחקי הפינג-פונג בין המטפל למטופל, הדיאלוג בין הסרדין כריש דולפין, ומילון הרגשות – מיועדים לתרום להפחתת חרדה, לשיפור הדימוי העצמי, לגירוי שמחת חיים, להתמקדות במטרות ברורות וברות השגה. כל זאת באווירה טיפולית מרגיעת חרדה המאפשרת צלילת עומק לנפשו של המטופל כמו גם זינוקים מגביהי עוף לשינויים התנהגותיים וחברתיים.

 

מקורות

1.      חיים עמית, "להתקדם לאט, להגיע מהר – פרידה נכונה מפרק א' והתחברות מתאימה לפרק ב'", http://amithaim.com/2014/08/28/lehitkadem-lehat-leanshey/

2.      רבקה נרדי, חן נרדי, "להיות דולפין – התמודדות עם תוקפנות וחולשה" (מודן 2006) http:/www.dialog-nardi.co.il/lp/lp.asp?DocID=289

3.      רבקה נרדי, חן נרדי, "שיחה זוגית – על מה שקשה לדבר" רבקה וחן נרדי, הוצאת הדים 2011 http:/www.dialog-nardi.co.il/lp/lp.asp?DocID=270  

4.      רבקה נרדי: "המסע לפרק ב' ממשפחה מתפרקת למשפחה מתרחבת"  קישור למאמר באתר מכון דיאלוג

5.      רבקה נרדי, נישואים שניים, (מודן, 2005, 2014) http:/www.dialog-nardi.co.il/lp/lp.asp?DocID=286

6.      ציטוט מתוך: אסתר פרל, "אינטליגנציה אירוטית",  עמ' 199 (הוצאת כינרת,2007 (  

 

נספח 1:  מילון הרגשות.

מ י ל ו ן   ר ג ש ו ת

• אבל, אבוד, אהבה, אהדה, אובדן, אובד עצות, אומללות, אופוריה, אופטימיות, אושר, איבה, אימפוטנטי, איפוק, אמפטיה, אפסיות, אצילות, אומץ, אכזבה, אימה אכזריות, אשמה, אכפתיות, אי שקט.
• בהלה, בוז, בושה, בדידות, בחילה, ביטחון, בילבול,
• גאווה, גועל, גועש, געגוע,
• דאגה, דביק, דחייה, דיכאון, דכדוך,
• הלם, הכרת תודה, המום, היסוס, הנאה, הסתייגות, העזה, הערצה, הקרבה, הרוס, השלמה, השפלה, התלהבות, התמרמרות, התנשאות, התעלות, התרגשות, הקלה, החמצה, הלם, הפתעה, התלבטות, התלהמות, התקוממות, הזדהות.
• זדוניות, זחוח, זלזול, זעזוע, זעם.
• חגיגיות, חולמנות, חוסר, חוסר-אונים, חוסר תקווה, חופשי, חושניות, חיבה, חידלון, חיובי, חימה, חמדה, חמלה, חלחלה, חוסן, חצוי, חרדה, חרמנות, חשדנות, חרטה, חשק, חשש. 
• טוב, טיפש, טעון
• יאוש, ידידותי, ילדיות, יראה.
• כאב, כישלון, כל יכול, כניעות, כעס, כמיהה
• לבביות, לחץ, לכוד.
• מאובן, מאוהב, מאושר, מגורה, מועקה, מוצף, מחומם, מחורמן, מיותר, מעורער, מטושטש, מיניות, מלנכוליה, ממוקד, מנוצל, מניפולטיבי, מעורפל, מעשי, מצוברח, מצוקה, מרוכז, משועשע, משיכה, מתון, מתגבר, מתיחות, מבוכה, מרומה (מלשון רמאות), מותקף, מנותק, מרוצה.
• נבזי, נודניק, נוחות, נוסטלגי, נזוף, נחיתות, נחת, נטוש, נינוחות, נעימות, נקמה, נבגדות, נרגש.
• סבלנות, סוער, סימפטיה, סיפוק, סכנה, ספקנות, סקרנות, סבל.

·         עדינות, עוצמה, עוינות, עייפות, עלבון, עליבות, עליצות, עליזות, עצב, עצבנות, עצירות רגשית, עוצמה, ערגה, ערירי, עידוד.

• פגוע, פחד, פתטי, פנטוז, פייסנות, פרפורי בטן, פירגון, פליאה, פסימי, פרוע.

·         צביעות, ציניות, צרות עין, ציפייה, צער, צימאון.

• קנאה, קבלה, קיפאון, קיפוח, קורבנות, קטנות, קמצנות.

·         רוגז, רברבנות, רוך, ריחוף, ריגוש, ריקנות, רתיעה, רחמים, רחמים עצמיים, רוגע, רותח, רכות, רכושנות, רפיון ידיים, רע, רתיעה, רעב.

• שבור, שאט נפש, שבור לב, שביעות רצון, שעמום, שלווה, שמחה, שנאה, שיתוק.
• תבוסה, תדהמה, תוגה, תוקפנות, תיאבון, תימהון, תיעוב, תלוי, תלוש, תענוג, תקיפות, תמיהה, תשישו תשישות, תחרותיות, תסכול,  תקווה, תשוקה.