"אני פוחד מאשתי" אומץ להתמודד עם הפחד מנשים/ מאת: ד"ר חן נרדי

ד"ר חן נרדי* – מטפל אישי וזוגי ומנחה קבוצות

מהפיכת שוויון האישה והזעזוע שהיא גרמה למעמדו המסורתי של הגבר כראש משפחה, יצרה עבורנו הגברים הזדמנות לפרוץ את הכלא המגדרי שלנו ולהתפתח כבני אדם, כבני זוג, כאבות ובכל תחומי החיים. אחד המחסומים המרכזיים בפני התפתחות כזו, הוא הפחד של גברים מפני נשים.
 
גברים רבים מכל המעמדות, העדות ורמות ההשכלה, חווים פחד מ"השתלטות" בת הזוג ותחושת שוליות בהוויה הביתית. פחד זה מתעצם עוד יותר אל מול נשים אסרטיביות וחזקות העומדות על זכותן לשוויון.  כדי להתמודד עם פחדינו מנשים, עלינו ללמוד להיות נוכחים ומעורבים פיזית ופסיכולוגית במשפחותינו ולחדול מלהתייחס לבית כאל טריטוריה נשית בלבד שבה אנו נדרשים רק "לעזור" לבת זוגנו.
 
מדוע אנחנו כה פוחדים מנשים? כי עמוק בפנים אנחנו זקוקים עדיין לאישור נשי לגבריותנו, לא פחות משנשים זקוקות לאישור גברי לנשיותן. שבריריות הזהות המגדרית של שני המינים נובעת מכך שהיא עומדת על כרעי תרנגולת של דימויים הרחוקים מאוד ממי שאנחנו באמת רוב הזמן.
 
לשני המינים יש הכוח להפוך זה את זה מנסיכות ונסיכים לצפרדעים וצפרדעות. רשימה חלקית של פחדים שמבטאים גברים: "מפחיד אותי שהיא תדע שאני מפחד ממנה כי היא תנצל את זה. מפחיד אותי שהיא תדע על הפחדים שלי. אם היא תדע על הפחדים שלי היא תבוז לי עוד יותר ואאבד לגמרי את שארית כבודי בעיניה ובעיני עצמי. אני פוחד מהנזיפות שלה על שאני לא מספיק מעורב במשפחה, שאני לא מביא הביתה פרנסה מספקת.
 
"אני פוחד מהביקורת שלה על הפאשלות בעבודות הבית, שלא אזכור את כל בקשותיה והיא תכעס ותצעק עלי, שהיא תנזוף בי לפני הילדים וארגיש כמו ילד, כשהיא אומרת 'יש לי ילד נוסף בבית', שהיא תלעג לי כשאני שואל אותה שאלות שנראות לה מיותרות, שהיא תנזוף בי שאני לא מגיע מוקדם הביתה ותאשים אותי בהזנחת המשפחה, שהיא לא היה מרוצה מביצועי במיטה, שהיא תבגוד בי", והרשימה ארוכה.

למרות שהפחד שלנו מנשים, ובנות זוג במיוחד, גלוי לעין כל, הוא עדיין מהווה את אחד מסודותיו הכמוסים ביותר של הגבר. הכרה בקיומו של הפחד ובהשפעתו עלינו הנה מרכיב חשוב בהתמודדות שלנו עימו.

סרדין, כריש ודולפין
קיימים שלושה דפוסי התמודדות של גברים עם הפחד מבת הזוג.
הסרדין הנפחד מציע גישה פאסיבית, "תעשה מה שהיא אומרת, העיקר לא להתעמת איתה, תסכים איתה גם כשאתה לא מסכים, תעצים ותגזים את המצוקה שלך כדי שהיא תרחם עליך, תפצה את עצמך על הכישלון, לך למקרר, ברח לעבודה, למחשב, לטלוויזיה, לפלירט מהצד".
 
הכריש התוקפן יעשה הכל כדי להוכיח לה שהיא לא יכולה בלעדיו, יוכיח שהוא אומר את המילה האחרונה, ירים את הקול. לעולם לא יודה ולא יתנצל על טעות, יספק את צרכיו מבלי להתחשב בה.
 
המשותף לסרדין ולכריש הוא ששניהם מאשימים את בת הזוג בהתנהגות לא נאותה הגורמת להם להיות "סרדינים" או "כרישים" ולא לקחת אחריות על שינוי עצמי. "קודם תעשי את שינוי ואז אני אשתנה")

להיות דולפין
הדולפיניות היא שילוב של בטחון עצמי ויכולת אמפאטית. "למדתי להיות ברור עם מה שאני מבקש ועם מה שאני רוצה לתת. מצד אחד אני לא מעמיד פנים של קדוש שרק נותן ולא רוצה כלום, מצד שני אני מקשיב יותר מאי פעם לצרכים של אשתי ותומך בה", סיפר אחד הגברים בקבוצה. "להיות דולפין בשבילי זה להפסיק להאשים את אשתי בכך שהיא 'מוציאה ממני' את הסרדין והכריש. לקחתי אחריות לטיפול ברגשותיי. היא הגיבה על כך בהמון אמפתיה כלפי", סיפר אחר. "הדולפיניות שלי מתבטאת במעשים ולא רק בדיבורים. אחד הצעדים הראשונים שלי היה לקחת אחריות על תחומים שלמים בבית. הפסקתי להיות 'עוזר' של אשתי. עשיתי. התמחיתי בהכנת ארוחות, עשיתי עבודות בית בלי שהיא הייתה צריכה לרוץ אחריי ולהזכיר לי. זה הוריד המון מתח בינינו".
 
במהפכת השוויון שלהן עשו נשים שימוש נרחב בקבוצות תמיכה ומודעות נשית פמיניסטית. הגיע הזמן שגברים יאמצו את הכלי היעיל הזה ויקימו קבוצות תמיכה דומות. קבוצות כאלה יוצרות "מקום" מיוחד עבורם, ומאזנות את הפחד מתחושת ההיבלעות של הגבר על ידי האישה בטריטוריה הביתית. בקבוצות  גברים לומדים כישורים רגשיים החיוניים להשתלבותם במרחב הביתי: להכיל רגשות קשים ולהעניק תמיכה רגשית זה לזה, להקשיב באמפטיה, לתת משוב חיובי זה לזה, לתת ולקבל הצעות קונקרטיות להתמודדות עם מצוקות שונות.

יום האישה הבינלאומי הנו תאריך סמלי שבו ניתן להזמין גברים להצטרף כבני ברית לנשים במאבק לשוויון מגדרי לטובת שני המינים.
 

*הכותב הנו ממקימי/ות התנועה לשוויון ולשלום בין המינים והתנועה לגבריות חדשה.