הטרדות מיניות – מזווית הגבריות החדשה / יולי 2012

  מאת ד"ר חן נרדי

 – יעוץ וטיפול אישי וזוגי, מנחה קבוצות גברים ואבות

050-6702727 09-8910575/6 chen-nardi@bezeqint.net

אתר מכון דיאלוג www.dialog-nardi.co.il

אודותיו:  http:/www.dialog-nardi.co.il/SitePages/index.asp?MMID=93&DocID=182

ספריו: http:/www.dialog-nardi.co.il/Books/ItemList.asp?Books_TypeID=2&MMID=45&DocID=176

קבוצות הגברים בהנחייתו: http:/www.dialog-nardi.co.il/Images/Files/100_1297625289000.pdf

פעילות מכון דיאלוג http:/www.dialog-nardi.co.il/SitePages/index.asp?MMID=72&DocID=166

כתבי האישום ופסקי הדין נגד בכירים על הטרדה מינית, החל מהנשיא לשעבר קצב, השר לשעבר חיים רמון ועד לקצינים בכירים בצבא ובמשטרה, הינם קצהו של קרחון.  מרביתו של הקרחון השקועה במים היא תפישת האישה כאובייקט מיני שנועד לענג את הגבר ובשל כך גם מעניקה לו זכות לנסות ולחדור לתחומה הפרטי ולראות את סימני ה'לא' שלה  כחלק ממשחקי החיזור הלגיטימיים.

החלק העיקרי של הקרחון, החלק הקדום ביותר, הוא העסקה המסורתית בין נשים וגברים: "אני טרזן – את ג'יין. אני אפרנס אותך, אלחם למענך ואגן עלייך ואת בתמורה תשבי בבית, תגדלי ילדים ותתני לי סקס". נשים בדורנו מרדו בעסקה הזו אבל עדיין בכל גבר ובכל אישה מקנן טרזן ומקננת ג'יין, במידה זו או אחרת. טרזן המביט על כל אישה כעל אובייקט מיני וג'יין השבויה במיתוס היופי והמטפחת את עצמה כאובייקט מיני כדי לזכות בטרזן משלה.

פרשנות מסולפת של ה'לא' הנשי.

מרכיב מרכזי בתרבות ההטרדה המיני הוא הפרשנות שנותנים גברים – עדיין – ל"לא" הנשי. ("הלא שלך נשמע כ"כן" עיין שירו של דן אלמגור "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?").

היא מבטאת סימני מצוקה. קופאת בזרועותיו, מתנגדת לחיבוקו, אבל הוא מפרש זאת כחלק ממשחק החיזור. הוא מפגין נחישות ותקיפות והיא הרי אוהבת אותו קשוח, יודע מה שהוא רוצה.

אטימות לכאבה של המתלוננת על הטרדה מינית.

נהג מונית שעימו שוחחתי התריס: "אם היא כל כך לא רצתה את הנשיקה שלו, למה היא נזכרה רק עכשיו? מה הפריע לה לצאת מהחדר ולקרוא לעזרה או לצעוק עליו?"

גם גברים הרוצים באמת ובתמים להיכנס לנעליהן של נשים ולהבין מה חווה אישה המתלוננת על הטרדה מינית מתקשים להבין את החוויה הזו.

אתן דוגמא לכך. כאשר שאלתי גברים "איך היית מרגיש אם הבוסית שלך הייתה מזמינה אותך לחדרה וללא כל רמז או הזמנה מצידך, הייתה לופתת אותך, מצמידה אותך אל גופה, נוטלת את פניך בידיה, מקרבת את פניה אל פניך, מצמידה את שפתיה אל שפתיך, ומחדירה את לשונה אל פיך?" מרבית הגברים חייכו ואמרו: "זה החלום שלי. זו הפנטזיה שלי. הלוואי וזה היה קורה לי".

התגובה הזו מעידה על אחת הבעיות הקשות של גברים: הקושי להבין את החוויה של האישה המתלוננת על הטרדה מינית. הוא באמת מתקשה להבין את חוסר האונים, העלבון וההשפלה שהיא חווה.

מה מקורו של הקושי הזה? גברים הטרוסקסואלים רבים בורים לגבי המיניות הנשית, ואינם ערים לאופן שבו פוגעת התרבות שלנו במיניות הנשית. לדוגמא: כאשר ג', גבר בטיפולי,  היה בן 16 וקיים יחסים עם בת כיתתו, ראו בו חבריו גיבור. אף אחד מחבריו לא רשם עליו 'שרמוטה' בשירותים וכאשר החליף בנות זוג בזו אחר זו, מעולם לא כינו אותו 'זנזונת', איש מעולם לא החדיר את אבר מינו אל תוך גופו כנגד רצונו (גברים שעוברים חווית תקיפה מינית או אונס חווים טראומה קשה) הם אינם חשים פחד להיאנס בדרך הביתה. 

איש לא פסל לתפקיד בשל היקף המתניים שלהם, גודל הישבן שלהם או היקף החזה שלהם. הם פשוט לא מכירים את החוויה הזו. גם אם הם מכוערים ודוחים מבחינה פיזית הם עדיין יכולים להיות אטרקטיביים בשל מעמדם הכלכלי, החברתי, וסמלי הסטטוס שלהם (מכונית, מטוס, יאכטה ועוד)

תסמונת 'עור הפיל'

עם הבורות הזו אפשר היה להתמודד בקלות יחסית על ידי סדנה. אלא שכאן יש קושי נוסף הקשור לסוציאליזציה הגברית והוא 'עור הפיל' שמפתחים גברים כלפי מצוקה רגשית של עצמם וקל וחומר כלפי מצוקה רגשית של הזולת. הכאב שמבטאת המתלוננת מתפרש כ"תלונת שווא","סניפולציה", "סחטנות", "נקמנות".  הביטוי הרגשי המילולי הישיר זוכה לגינוי, נתפס כ'לא גברי' ובשל כך גברים רבים מדירים את רגליהם מטיפול, יעוץ, סדנאות ואינם מחמיצים שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות ללמוד על בנות זוגם ועל נשים בכלל.

למידת מיניות פורנוגרפית על ידי נשים וגברים.

אין זה נכון לומר שגברים אינם רוצים ללמוד על נשים. נערים מחפשים ללא הרף דרכים להתקרב אל נערות. הם נואשים ברצונם לקשר עם בת, סקרנים לגבי בנות ומשקיעים זמן רב בלימוד. הבעיה אינה ברצון הטוב אלא בעולם המבוגרים שמספק להם מידע מסולף ומעוות אודות נשים בכלל ואודות מיניותן בפרט.

מרבית הגברים צופים בסרטי פורנו כבר מגיל 11 ולומדים להתייחס לנשים כאל חפצים מיניים. הם לומדים ש"נשים רוצות את זה בכוח", הם לומדים שנשים אוהבות שיקראו להן בשמות משפילים ("כוסיות"). בחברה שמטפחת מיניות פורנוגראפית אין להתפלא על כך שבית המשפט העליון שלה מאשר הקרנת סרטי פורנו בטלוויזיה (התנועה לגבריות חדשה היתה שותפה להגשת בג"צ כנגד הקרנת סרטי פורנו בטלויזיה), בחברה שאחד משופטיה קובע כי נערה שנאנסה במשך שנים על ידי אביה "נהנתה מכך", שופט אחר קובע כי המילה "כוסית" הינה מחמאה לאישה, ושר בממשלה המואשם שהצמיד אליו חיילת בכוח והחדיר את לשונו לפיה בניגוד לרצונה  מיתמם ושואל איך יכולה נשיקה של 3 שניות להפוך לעבירה פלילית".

אולם המיניות הפורנוגרפית אינה מחלה של גברים בלבד. המיניות הפורנוגראפית נלמדת גם על ידי נשים. נערות רבות נחשפות מגיל צעיר לדימויים הפורנוגרפיים ומאמצות את זהות "האובייקט המיני". תחרות שיזם עיתון הפורנו "פלייבוי" על "מי תהיה נערת הפלייבוי שתגיש את תכניות ערוץ הפלייבוי" משכה מאות נשים נערות שנאבקו זו בזו על הזכות להיות 'השפנפנה' של הפלייבוי. הממסד הגברי מטפח את הסוג הזה של מיניות נשים ומציג אותה כ"שחרור אמיתי" של נשים וכהתגלמות הפמיניזם.

מה יכול לעשות גבר הרוצה לתרום למאבק בתרבות ההטרדה המינית ?

א. פיתוח מודעות למיניות שאנו מביאים ליחסים עם נשים.

לפתח מודעות עצמית ויכולת אמפאטית כלפי עצמם וכלפי הזולת ולחקור את המיניות שעליה הם גדלים ושאותה הם מביאים למערכות היחסים עם נשים. גברים שיש להם אומץ להביט במראה שנשים שמות בפניהם, מגלים כי המיניות הפורנוגראפית שעליה גדלו פוגעת ומקלקלת את מערכות היחסים שלהם עם נשים.

עצתי הינה,  להתבונן במראה: ככל שגברה מודעותי לתופעת ההטרדות המיניות, גיליתי לבושתי שאני עצמי מעורב בהטרדה מינית אם במעשה ואם במחדל. למשל: שמתי לב שאני צוחק מבדיחות מיניות, שאני לא מגנה התנהגות מינית גסה של גברים כלפי נשים שהתרחשה בנוכחותי, וכלה במעשים: צפיתי בסרטי פורנו ואימצתי דימויים פוגעניים אודות נשים, הבטתי בגופן של נשים במבטים ארוכים מדי, השתמשתי בלשון מינית אלימה (למשל השימוש בשורש  ז.י.ן. על כל הטיותיו) ועוד ועוד.  

האבחנה בין ה"מטרידים סדרתיים" לבין הגברים שהם "בסדר"  היא מובנת.  לא הרי כפיית יחסי מין "בהסכמה" על עובדת הכפופה לך, כהרי השמעת בדיחה גסה בפורום שיש בו נשים. אבל יש באבחנה הזו גם משום הטעייה.   כל גבר שותף במעשה או במחדל לתרבות ההטרדות המיניות. גברים המודעים לעצמם בתחום זה, יודעים מהי תרומתם האישית לתרבות ההטרדה המינית. גברים כאלה יכולים לשנות את התנהגותם, ואף לשתף גברים אחרים בתובנות שלהם וכמובן להגיב בגינוי תקיף ומיידי להטרדות מיניות כאשר הן מתרחשות לנגד עיניהם. 

גברים המבינים כי המאבק לשוויון בין המינים הינו אינטרס של גברים, לא פחות משל נשים, גברים החותרים לגבריות חדשה, שוויונית, בלתי כוחנית, אמפאטית, יכולים לפתח דיאלוג עם נשים ולפעול במשותף לחינוך שבו הטרדות מיניות לא יהיו חלק מהנוף החברתי שבו אנו חיים.