להיכנס לנעליה – שיפור תקשורת עם בת זוגי

"אח בטבע" – ארוחת ערב חגיגית בטבע

לאחר שאנו מכינים את ארוחת הערב וסועדים בכיף, אנחנו מתיישבים סביב המדורה, וכל אחד מספר על משהו טוב שקרה לו השבוע עם עצמו ועם בת זוגו. כעת, אנחנו ניגשים לנושא הערב: שיפור התקשורת שלנו עם בנות זוגנו.

אני מבקש שכל אחד מאיתנו ייכנס לנעליה הרגשיות של בת זוגו ויספר, בגוף ראשון-אישה, כאילו הוא עצמו "אשתו": 1. "מה אני אוהבת בבן זוגי, 2. מה קשה לי עם בן זוגי 3. מהי המשאלה שלי מבן זוגי".

בהתחלה זה מביך, אנחנו צוחקים מהמוזרות של לדבר בלשון אישה אבל לאט לאט אנחנו נכנסים לראש של בת זוגנו.
בכל פעם מחדש אני מופתע מעוצמתו של התרגיל הזה מפני שהוא שובר את אחת הדעות הקדומות אודותינו הגברים: שאין לנו יכולת רגשית להיות אמפאטיים. מסתבר שמרבית הגברים מצליחים בתרגיל הזה לדבר את בת זוגם באפן רגשי מאוד: "אני רוצה שתקשיב לי ולא תחשוב שאתה יודע מראש מה אני הולכת להגיד", "אני רוצה שתפרגן לי יותר ופחות תבקר אותי",  אני מבקשת שתשתף אותי ברגשות שלך, שתגיד מה אתה רוצה ולא תדרוש ממני לנחש מה אתה רוצה".

הגברים מקשיבים מרותקים. "אנחנו כל כך דומים" אומר גבר אחד, "הנשים שלנו רוצות דברים כל כך פשוטים" אומר גבר שני. "בדיוק מה שאנחנו רוצים מהן" מגיב שלישי. כולם משתתקים קולות המדורה מעורבים בקולות היער נשמעים. "חבל שלא הקשבתי יותר לקול של אשתי בנישואין הראשונים שלי" שובר שתיקה, ומישהו ממשיך: "הדבר הראשון שאני עושה עוד מעט זה להרים לה טלפון ולהגיד לה כמה אני אוהב אותה"