מאבק בפורנוגרפיה כאתגר חברתי / ד"ר חן נרדי ושירה עמי

מאמר זה מהווה חלק מעבודה שפורסמה בראשונה באוקטובר 2001 במסגרת הפעילות ההתנדבותית של הח"מ בקואליציה וולונטרית רחבה של ארגונים הפועלים למען איסור  על הקרנת סרטי פורנו בטלוויזיה

במאמר זה נתמודד עם שאלות רווחות בנושא הפורנוגרפיה, תוך התמקדות בסרטי פורנוגרפיה. בתארנו את נזקי הפורנוגרפיה, נעמוד על שלושה סוגי נזק:

1. מעשי ניצול, השפלה, כפייה ואלימות, לרבות אונס ורצח, שהם חלק בלתי נפרד בתהליך העשייה של רבים מסרטי הפורנו – דבר המהווה, לדעתנו, עילה, להוצאת סרטי הפורנו מחוץ לחוק;
2. מעשי ניצול, השפלה, כפייה ואלימות, לרבות אונס ורצח, שהצפייה בסרטי פורנו משמשת זרז לעשייתם – דבר המהווה, לדעתנו, עילה להוצאת סרטי הפורנו מחוץ לחוק;
3. עיוותים בתפיסת היחיד את עצמו, את הזוגיות, את משפחתו ואת החברה – המחייבים תהליך חינוכי והסברתי מתמשך בכל הנוגע ליחסים זוגיים.
   אנו סבורים, שהבלבול הרב הכרוך בנושא הפורנוגרפיה נובע משתי סיבות עיקריות:
1. היחסיות של ערכי המוסר, המקשה קבלת הגדרה מוסכמת, ומאפשרת מרחב שגוי בהקשר זה לטיעונים בדבר חופש הביטוי וחופש העיסוק;
2. אי ידיעה הנובעת מתמימות, או מהתעלמות מכוונת, ממעשי פשע הנעשים בתעשיית המין וממעשי פשע הנגרמים כתוצאה משימוש בתעשיית המין. הפורנוגרפיה, על פי הגדרתנו, כפי שנוסחה בסעיף ההגדרות (ר' להלן) – אסורה לחלוטין.

אנו סבורים, שהפורנוגרפיה מערבת מעשים, שדגל שחור מתנוסס מעליהם. את אלה אנו מוצאים בשני קצות ערוץ הפורנוגרפיה – בקצה העשייה ובקצה הצפייה. להלן נעמוד על כך, שחלק ניכר מ'השחקנים/ות' בסרטי הפורנוגרפיה אינם עושים זאת מבחירה חופשית, והשתתפותם כרוכה בניצול, במעשי כפייה, אלימות ואונס. על בסיס זה אנו מאמינים שאסור להתיר את השימוש בפירותיה (הבאושים, לדעתנו) של תעשייה זאת. בקצה הצפייה נעמוד על כך, שהצפייה בסרטי פורנוגרפיה מעוררת אלימות וגורמת לעשיית מעשים שיסודם בכפייה, ניצול ואונס.

בדברנו על היחסיות של ערכי המוסר, אנו מתכוונים לשינויים בהתייחסות הנובעים מרוח התקופה, ערכי המוסר והמיקום הגיאוגרפי – מרכיבים הגורמים לחשיפת קרסול להיחשב למעשה תועבה במקום אחד, בתקופה אחת ובחברה אחת, ולחשיפה כמעט מוחלטת של הגוף במקום ציבורי להיחשב כמעשה לגיטימי במקום אחר, בתקופה אחרת ו/או על פי ערכי מוסר אחרים.

בדיוננו במרכיב זה אנו מאמצים את ערכי המוסר שלנו, המושתתים על תפיסה הומניסטית בעלת אוריינטציה פמיניסטית. פירושו של דבר, בדיון המצומצם שלנו בנושא הפורנוגרפיה, שאנו תופסים כלגיטימי כל גילוי של ארוטיקה הנובע ממערכת יחסים שיש בה הזדמנות שווה לפרטים המעורבים בה. אנו תופסים כלגיטימיים גם גילויים אחרים שאינם עונים להגדרה זו, כאשר הם מהווים חלק מסוים מקונטקסט אמנותי רחב, מקורם אינו בביצוע בכפייה (לדוגמה: השחקנית הנאנסת משחקת מרצונה בתנאים רגילים, ואינה נאנסת לשחק או נאנסת בפועל), ותוצאתם אצל הצופה הרגיל אינה יצירת זרז לעשיית מעשים שבכפייה. מתוך תפיסה זו נובעת עמדתנו בנוגע לפעולות חינוך והסברה.

אנו מאמינים, שגישת הליברלים, הנרתעת מכל מעשה צנזורה ובתוך כך מתירה גם את הקרנת סרטי הפורנוגרפיה, נובעת מהמשקל הדומיננטי של ערכי המוסר בטיעוני המתנגדים לפורנוגרפיה, ומתוך התעלמות כמעט מוחלטת ממעשי הדיכוי, הניצול, הכפייה והאלימות המעורבים בשני קצות התעשייה – העשייה והצפייה.

עוד אנו מאמינים, שהעובדה שמרבית המאבקים בפורנוגרפיה בוססו על אג'נדה דתית/שמרנית מצד אחד ואג'נדה פמיניסטית מצד אחר, מעלה את הנושא על סדר היום הציבורי, אולם מעלימה את האג'נדה החברתית הרחבה העומדת ביסוד השאיפה לצמצם את תפוצת הפורנוגרפיה ככל האפשר.

להורדת המאמר המלא "מאבק בפורנוגרפיה כאתגר חברתי" לחץ כאן.