מיניות גברית חדשה- איך הופכים נערים רומנטיים לצרכני פורנו וזנות? / ד"ר חן נרדי – חלק ד'

תגובתם של גברים לסירוב הנשי  למיניות הפורנוגראפית

בתחילת הרצאתי אמרתי שאספר על הפחד שלי מגברים בחלק הזה של ההרצאה. זכור לי אירוע שהתרחש ברב-שיח בו השתתפתי שהתקיים באחת האוניברסיטאות בנושא הפורנוגרפיה. היו באולם גברים לא מעטים. (במסגרת מאבקה של התנועה לגבריות חדשה בסחר בנשים ובפורנוגרפיה הרציתי אודות הקשר הישיר בין פורנוגרפיה לבין זנות וסחר בנשים, בפני נשים וגברים בסדנאות, הרצאות ובתקשורת).  חלקם חיזקו אותי בהנהונים, ניגשו אלי לאחר תום הרב-שיח והביעו הזדהות עם עמדותיי, היו שישבו מהורהרים, לעיתים בראש מורכן. והיו גם שכעסו, זעמו ופגעו. זכורה לי קריאת ביניים אחת במהלך דבריי. "אני לא מאמין לך שאתה לא צופה בסרטי פורנו. אתה משת"פ של ארגוני הנשים, מתחנף לנשים ונותן להן לנצל אותך למטרותיהן". הדובר היה גבר בשנות הארבעים, שנאמר לי אחר כך שהנו מרצה בעל תואר ד"ר, באותה אוניברסיטה. אני זוכר את פניו הסמוקים מזעם, את קולו הרועם. פחדתי. לא השבתי לו. חברותיי לרב-שיח הגנו עלי.

גם שותפותיי למאבק בזנות ובפורנו הותקפו לא אחת על ידי הגברים באולם. שוב ושוב הן נאלצו לחזור להדגיש ש"אני אוהבת מין לא פחות מכל אישה אחרת" כדי לעמוד בפני העלילה כי "נשים המתנגדות לפורנו הן פריג'ידיות, שונאות גברים ושונאות מין".

אינני זוכר נושא מן הנושאים שבו עוסקת התנועה לגבריות חדשה שמעורר פחד וכעס כה גדולים אצל גברים כמו זה שמתעורר כאשר קוראים תגר על המיניות הפורנוגראפית. בפורומים שונים באינטרנט הוטחו בי עלבונות וקיבלתי המלצות "להוריד פרופיל בעניין המאבק בפורנו כי אתה מקומם גברים", "אתה עלול להיתפס בציבור כקיצוני", "גברים לא יכולים להתחבר לחומר הזה, זה מאיים עליהם מדי. לכן כדאי לחכות עם זה"  ועוד.

בסיפרה 'משגל' מפענחת  אנדריאה דבורקין ' את הזעם הגברי על מתנגדות/מתנגדי הפורנו כך: "ניתוחים ביקורתיים של תופעות כמו אונס, פורנוגרפיה וזנות מסומנים כ"אנטי מיניים", אולי כיוון שגברים רבים כל-כך משתמשים בדרכי גישה ושליטה נקלות אלה כדי לתפוס זיון, ובלעדיהן מספר הזיונים יצמצם כל כך עד שהגברים יגיעו כמעט לידי התנזרות". ("משגל" עמ 64).

דבורקין צודקת. גברים בורחים כמו מאש מדיון ב ' זיון ' שלהם מפני שהם מבינים שדיון כזה עלול להוביל אותם – אם יהיו ישרים עם עצמם – לויתור על 'זכות היתר' שעדיין הם מחזיקים בה: הזכות למיניות פורנוגראפית, אלימה, ומשפילת נשים, זכות  המאפשרת להם להחזיר לעצמם ולו לרגעים ספורים את תחושת השליטה באישה  באמצעות כלי הזין שלהם.  גבר אחד אמר לי זאת בפשטות לאחר הרצאה:  "היה לנו סקס נהדר עד שאשתי שמעה את ההרצאות שלך ואז היא הפסיקה לעשות איתי דברים שקודם עשתה. אומר לך בכנות: אני כועס עליך. אני מרגיש שקלקלת לי את חיי הסקס".

השאלה שעמדה על קצה לשוני הייתה: "אם זה היה כל כך טוב, מדוע אשתך הפסיקה לעשות דברים מסוימים בסקס איתך ?" אבל שתקתי.

גברים רבים אינם מכירים מיניות שאינה פורנוגראפית ולכן הגילוי שבת זוגם אינה אוהבת את המיניות הפורנוגראפית, מהווה עבורם רעידת אדמה של ממש. הם חשים בושה, אשמה, כעס.

בספרה "נשים חסרות מנוח – שיח נשים על דרכן לשוויון" (פרדס, 2007)"  מצטטת ד"ר רבקה נרדי גבר המתאר את רעידת האדמה שחווה כאשר בת זוגו סירבה למיניות פורנוגראפית לאחר שנים רבות של סקס פורנוגראפי שקיימה עמו:

"כאשר אשתי באה אלי עם הגילוי שהמשחקים הפורנוגראפיים לא מתאימים לה יותר.  נכנסתי למצב של הלם. פתאום איבדתי שליטה על מה שקורה.  עד אז חוויתי פנטזיה של שליטה, שלפחות ברגעים הללו, אני זה שמושך בחוטים, אומנם רק למראית עין, כי גם אז היא קבעה מתי, אבל בפנטזיה המינית הייתי השולט, זה היה פיצוי על השליטה שאבדה לי בתחומי חיים אחרים. עכשיו גם אשליה זו התנפצה ומבחינתי המצב נוראי, היסטרי לחלוטין. אני לא יודע מה נכון ומה לא נכון, מה מותר ומה אסור. המבוכה נכנסה לתוך האקט המיני עצמו. עכשיו אני מבין את המונח סירוס. אני מרגיש משותק". (ד"ר רבקה נרדי "נשים חסרות מנוח" http:/www.dialog-nardi.co.il/lp/lp.asp?DocID=282)

לאחר ההלם הראשון עלולה תגובתם של גברים לנוע בין שתי תגובות-יתר: תגובה בריחה תגובה סרדינית (על תגובות סרדיניות, כרישיות ודולפיניות ראו ספרנו "להיות דולפין" http:/www.dialog-nardi.co.il/lp/lp.asp?DocID=289): הכנסת הפנטזיות הפורנוגראפיות לארון, ומידורה של המיניות הפרועה ה"לא מוסרית" מהמיטה הזוגית, נטישת המיטה הזוגית, צניחה של הדימוי העצמי של הגבר פגיעה בחשק המיני שלו, ושקיעה בדיכאון.

ותגובת תקיפה (תגובה כרישית ראה ספרנו "להיות דולפין")  הכחשת רגשותיה של האישה, האשמתה בפריג'ידיות והענשתה בנטישה לטובת צפייה בפורנוגרפיה, בגידות וצריכת זנות ("אל תעשי טובות, אני אמצא בחוץ…").    ענישת האישה על כך שאינה מספקת מין במידה "הדרושה", (אין סקס = אין עזרה בעבודות בית, בטיפול בילדים, אין תמיכה רגשית, אין דיבור. אין מילה טובה). המכנה המשותף בין הבורחים לבין התוקפים הוא נטישת המיטה הזוגית לטובת תעשיית המין (אתרי הפורנו, צריכת זנות על צורותיה השונות)

התגובה הדולפינית

בעוד שני הדפוסים הקודמים שתיארתי מאופיינים במאבקי כוח (תקיפה ובריחה), מאופיינת הגישה הדולפינית בדפוס של שיתוף פעולה, פתיחות ודיון בפתרונות יצירתיים לדילמות הקשורות למיניות הפורנוגראפית.

דוגמא להתמודדות דולפינית של גברים עם דילמת הסרדין והכריש.

דוגמא:

בני הזוג נ. וג. נשואים עשרים וחמש שנים, הגיעו לטיפולי לאחר שיחסי המין שלהם דעכו עד שנפסקו כמעט לגמרי. לאחר ש ג. ספרה כי היא חשה מושפלת במין הפורנוגראפי שהם מקיימים, שתק נ. מספר דקות, מנסה לעכל את המהלומה ואז הודה לה נ. על שגילתה את ליבה ואחז בחום את ידה.  ג. נדהמה: "פחדתי מהתגובה שלך, פחדתי שתכעס, שתאשים אותי בצביעות, בקרירות מינית" ובהמשך הפגישה: "משא כבד ירד לי מהכתפיים אחרי שהשתחררתי מהשקר הזה ששיקרתי לך, שאני נהנית מהפורנוגרפיה. לפעמים הייתי בוכה אחרי שקיימנו יחסי מין מרוב השפלה". נ. אמר מיד, מזועזע: "אני רוצה להפסיק עם המין הפורנוגראפי הזה. לא רוצה שתרגישי מושפלת. ושתבכי אחרי הסקס שלנו". ג. הודתה לו על הקשבתו ושניהם שיתפו זה את זה בתחושת הקרבה והאינטימיות שהם חשים, קרבה שנעדרה מיחסיהם בשנים האחרונות.  ההתקרבות ביניהם אפשרה דיבור ישיר ועדין – דיבור שלא התקיים עד כה – על אופי יחסי המין שלהם. בהמשך הם הגיעו בכוחות עצמם לקביעת דרגות החופש והגבולות שהם מאפשרים זה לזה ביחסי המין שלהם. בדיאלוג שהתפתח ביניהם התברר כי ג. לא דחתה את כל הפנטזיות המיניות שסיפר לה במהלך הסקס, אלא רק פנטזיות מסוימות. לאחר שהבין את צרכיה של בת זוגו החל נ. להשקיע בפיתוחן של הפנטזיות המועדפות על בת זוגו. השינוי לא איחר לבוא. עצם השקעתו של נ. בהתחשבות בצרכיה,  הלהיטה את נ. לא פחות מהסיפורים עצמם.  בני הזוג מצאו את דרכם להנאה ממיניותם.

המיניות החדשה (על מיניות חדשה ועל הקונטכסט הזוגי שבו היא מתרחשת אפשר לקרוא בספרנו: שיחה זוגית – (על מה שקשה לדבר, הדים 2011 http:/www.dialog-nardi.co.il/lp/lp.asp?DocID=270)

קשה לי לתאר מיניות שאינה מבוססת על דימויים פורנוגראפיים וזאת מפני שהפורנוגרפיה הינה חלק בלתי נפרד מעולמנו ולכן הפכה להיות חלק מאיתנו. לכן, מאחר שאין בכוונתי ובודאי שאין ביכולתי לקבוע מהי מיניות "נכונה" ברצוני להציג את המיניות החדשה לא באמצעות תיאור ההתנהגויות המיניות המרכיבות אותה, אלא דווקא באמצעות הקונטקסט הזוגי שבו היא מתרחשת. אבהיר את כוונתי באמצעות ציטוט דבריה של אישה אשר במהלך הטיפול הזוגי הבהירה לבן זוגה:

"גם לי, לא רק לך יש פנטזיות פורנוגראפיות, אלא שמעולם לא שיתפתי אותך בהן. יש לי פנטזיות שבהן אני נשלטת ואפילו נאנסת. מעולם לא העזתי לשתף אותך בכך, מפני שעל ידך אני צריכה להיזהר כל הזמן. אסור לי להיחשף בצדדים החלשים שלי. במצב היחסים שלנו כיום, זה כמו  התאבדות בשבילי כדי להיסחף עם הפנטזיות המיניות שלי, אני צריכה תנאים בטוחים. בראש וראשונה, לסמוך עליך שלא תנצל את החשיפה שלי כדי לפגוע בי כשאנחנו רבים. כדי להרשות לעצמי להיאנס על ידך בפנטזיה,  אני צריכה להרגיש אותך רך ועדין איתי בתקשורת שלנו במציאות היומיומית ".

ובמילים אחרות, המיניות החדשה היא זו המתרחשת בקונטכסט של יחסים בהם לשני הצדדים יש אמון ובטחון רגשי זה כלפי זה. אלו הם יחסים שוויוניים – לא היררכיים – משוחררים משליטה, פחד וחשדנות. בזוגיות כזו אפשר להיסחף למחוזות המסעירים ביותר וליהנות ממיניות בלתי מצונזרת, יצירתית, מרתקת, הכוללת, כן,  גם הנאה מפנטזיות פורנוגראפיות.

מודעות ובחירה

אפיון נוסף של המיניות החדשה היא בשני מרכיבים נוספים: מודעות ובחירה. זוהי מיניות שאנו מודעים לה ובוחרים בה. היא מבוססת לא רק על מה ועל מי שאנחנו, אלא על מי שאנחנו רוצים להיות באמת. במיניות החדשה אנחנו עסוקים לא רק בשאלה איך להגיע לאורגזמה הכי חזקה שלנו, אלא גם איך אנחנו מרגישים/ות לגבי הדרך שבה השגנו אותה. זוהי מיניות שבחרנו בה ולא מיניות שבחרה בנו. המתאימה לנו, למי שאנחנו. היא ייחודית לנו ולבנות/י זוגנו. הפנטזיות הסודיות הנלחשות באזני בני/בנות זוגנו הן פרי האינטימיות שלנו, יציר דמיוננו הפרטי ביותר ולא שיחזור שבלוני של סרטי פורנו שצולמו והופקו עבורנו על ידי סרסורים.  אלו הן פנטזיות שובבות, נועזות, מלאות תשוקה, שמחה, הרפתקה ומשחק. זוהי מיניות שאנחנו יכולים להיזכר בה וליהנות ממנה בלי להתבייש גם אחרי שהשגנו את האורגזמה שלנו. המשחק המוקדם של המיניות הזו הוא החיים עצמם, חיים שיש בהם הנאות חושניות ורוחניות החל בהנאה ממוזיקה, הכנת ארוחות משותפת, טיולים בטבע או יצירה מכל סוג שהוא.

הסקס ממשיך להיות מרכזי וחשוב לגברים שאמצו מיניות חדשה, אבל הסקס אינו  מהווה תחליף לצרכים הרגשיים שלהם. עולמם הרגשי עשיר והם מאזנים בין עבודה וקריירה, בין המשפחה והבית.  הם שותפים מלאים לגידול הילדים ולכל עבודות הבית. הם אינם סבורים שבת זוגם צריכה וחייבת לספק את צרכיהם המיניים בכל עת שהם רוצים והם מסוגלים להתאפק מבלי לצרוך מין ממוסחר. הם מבינים שהמשחק המוקדם אינו אורך עשר דקות לפני הסקס אלא נמשך כל החיים. הם מקיימים עם בת הזוג תקשורת כנה באשר לרצונות ולחשקים שלהם אבל נמנעים לעשות זאת בהקשרים המאיימים עליה.

על קבוצות הגברים בהנחייתי http://www.dialog-(nardi.co.il/Images/Files/100_1297625289000.pdf

 על גברים שעושים שינוי: ראו הספר "גברים בשינוי" מאת חן נרדי ורבקה נרדי, הוצאת מודן 1992)

אסיים את דבריי בגעגוע ובהתנצלות.

היום, בגיל 58 אני מתגעגע לנער ההוא בן השבע עשרה, זה שקיבל פיק ברכיים כאשר נערה שלא הכיר החדירה את לשונה אל פיו. הנער ההוא שלא יכול היה 'לעשות לה את זה' מפני שלא חש קרבה, חום ובטחון עמה, מפני שכל ישותו התנגדה להיות מכונת מין. מפני שמשהו עמוק ונכון בתוכו סירב ל'זיון', כי רצה לאהוב.

אני מתגעגע לאותו נער שהיה בתול. לא בתול במובן הנאיבי והילדותי של המילה אלא במובן השלם ואמיתי. אני מתנצל בפני הנער ההוא על כך שקראתי לו בשמות גנאי: "לא גבר", "רגיש מדי" "נאיבי", "תינוק", "ילד של אמא", אני מבקש את סליחתו על כך שלא עמדתי לצידו מול המרצים שלי לסוציוביולוגיה שהוכיחו לי באותות ובמופתים מדעיים ונשבעו לי בדרווין שהמיניות הגברית האמיתית היא אלימה, מנוכרת, פורנוגראפית. אני מתנצל בפניו שלא התרסתי בפניהם: "האם מישהו מכם באמת יודע איך הייתה  המיניות שלנו אם לא היינו עוברים את שטיפת המוח הפורנוגרפית ? האם המיניות התמימה של הנער בן השבע עשרה

המחפש מיניות שיש בה אהבה וקרבה אינה טבעית יותר מאשר זו המוטחת בפניו במסכי הפורנו ?

על כל אלה אני מתנצל בפניך, הנער בן ה 17 שהייתי. אנא קבל חיבוק של תודה על  הזיכרון ההוא שהשארת לי מהגג של הוריי.  יש לי עוד הרבה מה ללמוד ממך, אנא הישאר איתי.