עם גיא נכדי בבריכה היבשה / חן נרדי
ד"ר חן נרדי מקיים קבוצות ל'אבאים' ו'סבאים'
http:/www.dialog-nardi.co.il/Images/Files/100_1297625289000.pdf
וידוי: עד להולדת נכדי גיא, כשחבריי הסבים והסבתות ספרו לי על החכמות של נכדיהן הקטנים, העמדתי פנים שאני מתפעל. האמת, השתעממתי עד מוות. חשבתי לעצמי: איך הם לא מבינים כמה הם טרחנים עם הסיפורים האינפנטיליים האלה.
בשנתיים האחרונים מאז ביתי גל ובן זוגה יוחאי הולידו את נכדי גיא, אני מתאפק לא לעשות לחבריי את מה ששנוא עלי, ולהמנע מלהטריח אותם בסיפורים אודות נכדי. אבל השבוע נשברתי. אני מצטרף למועדון הסבים והסבתות המטרידים את סביבתם בסיפורי הנכדים. אז הנה סיפור על משימת השמרטפות שלי מאתמול אחר הצהריים. .
גיא בן השנתיים לקח את ידי וגרר אותי לבריכת הפלסטיק המתנפחת שבמרפסת הדירה בקומה השביעית. אחר כך הוביל אותי לצינור המים והצביע על הבריכה. כדי לא להסתבך עם ביתי ובן זוגה התקשרתי אליהם לוודא שזה בסדר. הסתבר שלא. נטלתי את הצינור ומילאתי את הבריכה במים יבשים, כלומר באוויר. הקטנצ'יק הסתכל בי בתימהון. אחר כך נכנסתי לבריכה והשפרצתי עליו מים יבשים. הוא צחק והצטרף אלי. אחר כך כיוון אלי את הצינור והשפריץ עלי. הגנתי בידיי על פניי וצרחתי מפחד. הקטן השתולל מצחוק. השתכשך במים ושוב השפריץ עלי. מחיתי בפניו שהרטיב לי את החולצה, הסרתי אותה וסחטתי אותה מעל לראשו. "המים" דגדגו אותו והוא צחק. אחר כך ביקש שאפשיט אותו כי גם הבגדים שלו "נרטבו". הפשטתי אותו ואז הוא סימן לי בידו על מכנסיי. סירבתי כי פחדתי שביתי ובעלה ייכנסו ויראו את המחזה. "פיפי" אמר הקטן והתכוון להטיל את מימיו במים. "אסור" אמרתי. "פיפי לא עושים בבריכה, רק בסיר" הוא הואיל להתאפק. השעה הייתה שש וחצי, ההורים היו אמורים להגיע והיינו צריכים לנגב את המרפסת מהמים שהציפו את המרפסת. יצאנו מהבריכה, רעדתי מקור וביקשתי מגיא שיביא מגבת. הוא התגלגל מצחוק, וגם רעד מקור וגם עשה תנועות של התנגבות. אחר כך ניגבנו יחד את הרצפה היבשה מהמים הדמיוניים, ובדיוק נכנסו ההורים.
יוחאי תפס אותנו בניגוב האחרון, ואמר "כל הכבוד על הניקיון". גל הביטה על הבגדים שהיו פרוסים על משענת כסא הנוח, ואמרה, "כל הכבוד, איך הצלחתם לייבש כל כך מהר את הבגדים?"
