עמוד קטגוריה

מאת דר' רבקה נרדי ודר' חן נרדי
לאחר למעלה מארבעים שנה של התעסקות פעילה, לעתים לוחמנית מאד, בנושא השוויון, היינו יכולים לצפות לתוצאות אחרות: יותר נשים תופסות עמדות מנהיגות בכלכלה ובפוליטיקה, הפחתה ניכרת באלימות גברים כנגד נשים, וכמובן ירידה משמעותית במספר מקרי הגירושים. אילמלא העניין היה מאד רציני כמעט יכולנו לגחך. הכל יודעים שהמאבק על שוויון, למרות כמה הישגים חשובים מאד לקדום מעמדה של האישה, לא באמת הצליח לקרב את רעיון השוויון לליבותיהם של מיליוני גברים וגם נשים, אלא, באופן פרדוכסאלי, אף הרחיק אותם מהאמונה ביכולתו של השוויון לנצח. מספיק לפקוח עיניים ולהקשיב לקולותיהם של גברים ונשים מודרניים.

שלום עדנה
תודה שכתבת. אהבתי את האומץ שלך לשים על השולחן את הדיכוי שלך כאישה מזרחית. האומץ להגיד קבל עם ועדה: אני חשה התנשאות כלפיי, ולדעת שהאמירה שלך עלולה לזכות בתגובות ציניות ומעליבות המכחישות את הכאב שלך ומכאיבות עוד יותר.
הכחשת העוולות...

אגלי זיעה קטנים בצבצו על מצחי, למרות שהמזגן פעל במלוא עוזו באולם ההרצאות של בניין נפתלי באוניברסיטת תל-אביב.  מעולם לא הרגשתי מאוים מממצאי מחקר יבשים, כמו שחשתי שם, מול הלוח שעליו הציגה פרופ' איילה מלאך את ממצאיה. היה זה הלם המגדר, הלם ששינה את חיי. 
במסגרת לימודי הדוקטורט שלי בשנות השמונים נרשמתי לקורס: "הפסיכולוגיה של נשים וגברים" שניתן על ידי פרופ' איילה מלאך, חוקרת בינלאומית בתחום המיגדר (הג'נדר) (פרופ' איילה מלאך פיינס, אוניברסיטת בן גוריון , באר שבע).