יעל צין על ספרה של ד"ר רבקה נרדי "כל יום בשעה 11:15" מתוך אתר נוריתה ביקורות על ספרים וספרים חדשים על המדף

אני לומדת פסיכולוגיה ואני ממש לא רוצה לעסוק בזה. הנושא מושך אותי ומרתיע אותי באותה נשימה. נפש האדם היא דבר מורכב, עמוק ומאוד משתנה בהתאם לסיטואציות השונות לכן כל פעם שיש ספר פרוזה שעוסק באופן ישיר או עקיף בנפש האדם אני מעוניינת לקרוא אותו. מנפש האדם ניתן לעשות מטעמים ספרותיים במיוחד שמאחורי הסיפורים יש אמיתות וחוויות מציאותיות. ד"ר רבקה נרדי, מחברת הספר, היא דוקטור בפילוסופיה עם התמחות בפסיכולוגיה חברתית ומגדר. מרגישים בסיפור שיצרה כי היא מביאה מפריחה חיים בדמויות ויוצרת בהן אותנטיות רבה. כמטפלת בוודאי ראתה וחוותה לא מעט במהלך הקרירה שלה.

הדמות הראשית בסיפור היא אלינור שבקרוב תחגוג את יום הולדתה ה60. בנקודה זו בחייה, מרגישה אלינור כי היא הגיעה למבוי סתום. היא מרגישה שהכול מתפורר ושנייה שהכול מתרסק, היא מחליטה לעשות מעשה. היא יוצרת קשר עם המטפלת שלה לשעבר, תמרה. זו שמכירה אותה שנים רבות ומעלה בפניה הצעה מעט שונה, לא שגרתית. היא מבקשת מתמרה לעלות על הכתב את סיפור חייה, לפרוס בפניה את הסיפור, להקיא הכול החוצה, להתנקות ובכך להגיע להשלמה ואף הבנה על מהות חייה. כבת להורים – שלא היה בין השניים איזון, שראתה את הוריה כשתי דמויות נפרדות ובחרה למי להידמות, בחרה את דרכה במודע או לא, בדרך מאוד מסוימת. בחייה היא חיה בצילו של אב אשר היה בעיניה דמות חזקה, שאפתנית, שהעדיף אותה על פני אחיה, בעוד אימה הייתה חלשת אופי. האח התאבד דבר שלא קל לעבור ולקבל (וזה לאחר מספר ניסיונות שלו שהסתיימו בביקור בביתי החולים). אך לא רק מסלול ילדותה מעצב ובונה אותה, גם בגרותה, נישואיה, היותה אימא והבריחה למאהב, לשיחות עימו כל יום בשעה 11:15. תמרה מוכנה לקחת על עצמה את משימת הכתיבה והשתיים מתחילות לעלות על הכתב את הדברים. אין זה טיפול פשוט והדרך מפותלת, כואבת שמציפה המון רגשות ואירועים מכוננים. בדרך זו אלינור מבינה ומעכלת סצנות רבות בחייה בצורה עמוקה ומושכלת יותר אך שהרגש לא נעלם מהתהליך.

אל דמותה של אלינור, למרות שהיא הדמות הראשית, זו שמובילה את העלילה, אנו נחשפים לאט. לקח לי זמן להתחבר אליה. בתחילת הסיפור היא נקראה לי בצורה מאוד מעורפלת ולא ברורה. אלינור נשואה ומחזיקה מאהב מה שגרם לי למעט בלבול בזמנים ובסגנון חייה אך נרדי בנתה את העלילה כך שנבין את רחשי ליבה ונבין את עומקה – אנו נחשפים לחייה בתקופות שונות. אלינור היא דמות עגולה ולא פשוטה אך אותי בשלב מסוים מאוד משכה וסקרנה. כקוראת לא הבנתי מההתחלה עד כמה מדובר בדמות מורכבת ומתוסבכת. הסיבוך הזה נובע מהילדות, מהמשפחה הגרעינית שלה שמשפיעה עליה בצורה כה רבה. הדיאלוגים בספר עוזרים לנו להכירה אך גם מפשטים לנו את דמויות השנה, את מערכות היחסים שסובבות אותה. אין תחושה של ריק. כל הדמויות נמצאות מסיבה מסוימת.

הכתיבה של רבקה נרדי טובה, עברית נקייה בעלת משלב בינוני. הפרקים קצרים וממוקדים – אין תחושה של סטטיות, אלא שכל פעם נדבך נוסף מתרחש, נבנה בעלילה. ההתחלה כתובה בצורה מעט יבשה וייתכן שבגלל זה לקח לי זמן להתחבר אך במהרה התרגלתי לסגנון הכתיבה.

אפשר לקרוא את הספר כספר פרוזה ולא לתת לתהליכים שבו משמעות רבה – לקרוא, ליהנות ולעבור הלאה. אך אם אתם כמוני, ממליצה לכם לקרוא בו ולפתוח את הראש. לקרוא בין השורות. להתמקד בדמותה של אלינור בהווה ובעבר. להסתכל על מערכת שלה עם תמרה. כל אלו יוצרים תהליכים אישיים ובין-אישים מאוד מעניינים.

קריאה מהנה,

יעל