פורסם בפורום סטארמד – מומחים בנושאי יחסים
"לפני כשנתיים בגדתי בחברתי ולא פעם אחת אל כמה פעמים במשך כמה חודשים, הקשר התחיל להיות קר ומעורער הייתה לה הרגשה של אי נוחות ולי של אשמה גדולה, החלטתי לאחר כשנה לפוצץ את הסיפור וסיפרתי לה הכול, לפני שסיפרתי הייתי מאוד לחוץ ונורא התלבטתי, הרגשתי כבר שאני בן אדם אחר ושמה שאני עשיתי ממש אבל ממש לא מאפיין אותי, לבסוף החלטתי שאני הולך לספר לה הכול כי מגיע לה להחליט אם היא רוצה אותי עוד או לא, ומגיע לה לדעת מה קרה מתחת לפניה שטח, ומשם רק אלוהים יודע מה יקרה, נורא פחדתי אך מצד שני הרגשתי סוג של חומה שחוסמת אותי בכיוון ההפוך שלא יכולתי לחזור בדבריי.
אני מביא בפני הקורא (לאחר שינוי פרטים מזהים) מכתבו של גבר שהתוודה בפני חברתו על בגידתו בה. וכן את תגובתי למכתבו. הכותב. מן המכתב עולות שאלות המעסיקות נשים וגברים לא מעטים: האם להתוודות בפני בן/בת הזוג על בגידה? מהן הסיבות המצדיקות ווידוי כזה? כיצד להתמודד עם הכאב של בן/בת הזוג הנבגד/ת? האם ואיך ניתן לשקם את היחסים לאחר בגידה?
בקישור שלהלן מאמרה של ד"ר רבקה נרדי: "שיקום אמון בין בני זוג לאחר בגידה – ההיבט המיגדרי"
המכתב:
שלום, מזה 5 שנים יש לי חברה והקשר שלנו בכל התקופה הזו היה מיוחד. נהנינו ביחד והיינו משמעותיים אחד לשני, לפני כשנה בגדתי בחברתי ולא פעם אחת אל כמה פעמים במשך כמה חודשים, הקשר התחיל להיות קר ומעורער הייתה לה הרגשה של אי נוחות ולי של אשמה גדולה, החלטתי לאחר כשנה לפוצץ את הסיפור וסיפרתי לה הכול, לפני שסיפרתי הייתי מאוד לחוץ ונורא התלבטתי, הרגשתי כבר שאני בן אדם אחר ושמה שאני עשיתי ממש אבל ממש לא מאפיין אותי, לבסוף החלטתי שאני הולך לספר לה הכול כי מגיע לה להחליט אם היא רוצה אותי עוד או לא, ומגיע לה לדעת מה קרה מתחת לפניה שטח, ומשם רק אלוהים יודע מה יקרה, נורא פחדתי אך מצד שני הרגשתי סוג של חומה שחוסמת אותי בכיוון ההפוך שלא יכולתי לחזור בדבריי.
באותו יום סיפרתי לה היא הייתה ממש בהלם עזבה את המקום והלכה, ניסיתי לדבר איתה אך זה לא ממש עזר, המצב לא היה פשוט, היא נורא נפגעה, עברנו תקופה קשה של כחודשיים שלשה עם הפסקות של שבועיים ושבוע, כמעט ואין יציאות, ומצב רגשי מעורער.
בתקופה הזו אני ניסיתי לקבל הזדמנות לאחר התנצלות וצער וחרטה, קיבלתי והיא רצתה שננסה להמשיך בקשר ונראה לאן זה מתפתח. היא הייתה עצובה על מה שקרה והרגישה שאני כבר לא אותו בנאדם שהכירה לפני, דיברה על תחושה של רצון לנקום ולהחזיר לי שארגיש איך זה להיות נבגד, אני נורא חששתי, ניסיתי להבין אך התחלתי גם בעצמי לחשוד וזה היה נורא, הקשר התנהל על פי החשדות בהתחלה, נורא היה קשה לבטוח אחד בשני ואני הרגשתי נורא עם זה כי אני גרמתי לכל המצב הנוראי, הביטחון והדימוי העצמי שלי חוו ירידה משמעותית מכל תקופת חיי, לא היה לי חשק לכלום, גם לה לא היה, הרגשתי שאני לא רוצה להיות בחברת אנשים, ולא רוצה לעשות כלום, כשהגעתי לעבודה או ללימודים די התבודדתי וסיימתי מהר את עבודתי וחתכתי מהמקום, כך היה בחודשים הראשונים.
מאז עבר כבר שנה וכמה חודשים, הקשר זכה לשיפור משמעותי מבחינת יחס, רגש, הבעת רגשות משני הצדדים, טיולים ואף קבענו מועד לחתונה. לפני כמה ימים הייתה לנו שיחה בנושא, והיא אמרה שאין מה לדבר ביוני ובעצם אין מה לדבר לפני שנה או שנה וחצי, ומבחינתה בינה לבין עצמה נראה כי היא צריכה אפילו שנתיים שלוש. דיברנו על הנושא מכל הזוויות היא אמרה שהיא תבין אם אני רוצה לסיים את הקשר כי אני מבוגר ממנה ואולי אני לא רוצה לחקות ללא שום הבטחה…זה נורא דיכא אותי היה לי ציפייה שנדבר על צעד יותר ברור, אך היום אני מרגיש חוסר וודאות בקשר, למרות שאנו יוצאים ונהנים ביום יום, אך ללא הבטחה להתקדמות.
את המקרה הזה לא סיפרנו לאף אחד, לא היא ולא אני, ניסינו לחשוב אם זה נכון לספר אך התקשינו להחליט כי זה לא פשוט לספר דבר כזה.
אני נורא מתחרט ומצטער על מה שעשיתי, אני הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה יותר בחיים, יש לי יותר מדי מה להפסיד.
אני אשמח לעצות בנושא
תודה
…………………………………………………………………………………
תגובתי למכתב:
שלום לך,
אני סבור שבכך שהתוודית בפני חברתך על בגידתך בה, אמרת אמירה משמעותית ביותר לא רק כלפי חברתך שבה בגדת, אלא גם כלפי עצמך זו אינה רק אמירה "אני לא אבגוד יותר" אלא אמירה לגבי איזה מן אדם אתה רוצה להיות: אדם עם אינטגריטי המכבד את עצמו ואת המילה שלו, וגבר המביע מחויבות לאישה שהוא אוהב.
כמובן שבחרת בדרך קשה ואתה משלם מחירים גבוהים על החלטתך. אל תצטער על כך. בהחלטתך לספר לחברתך על בגידתך בה ובייסורים שאתה חווה כעת, אתה יוצר לעצמך ולה תשתית חזקה של אמון ומחויבות להמשך.
טבעי הדבר שהיא רוצה לנקום בך, רגש הנקמה טבעי. אולם השאלה אם היא תממש את הנקמה, תלויה בראש וראשונה בדרך שבה תנהג כלפיה.
לגבי העתיד
אני מציע שתפנה למטפל מקצועי למספר שיחות. הסיבות לכך הן:
הצעות "עשה":
הצעות "אל תעשה"