מישהו נתקע עם האוטו ועזרנו לו עם הכבלים. אבי תמיד אמר לי "גבר צריך לדעת לחלץ מכונית תקועה". הרגשתי מאוד גברי. אני יודע שזה נשמע דבילי. זה מה שעושה אותי גבר?
הכנו ארוחה משגעת לבד, ולא הייתה שם אישה שתשרת אותנו, וחתכנו את הירקות, ובכינו מהבצל, ותיבלנו, וביקשנו האחד מהשני להעביר את המלח, וערבבנו את הקינואה על האש, אחר כך חיפשנו עצים למדורה ועזרנו זה לזה לשבור את הענפים הגדולים לזרדים קטנים.......
סדנאות הגברים שמעבירים יחד ד"ר
כשאני חושבת על אהבה בזוגיות שנייה אני חושבת על אהבה שיש עימה תיקון, או לכול הפחות תקווה לתיקון. שהרי היא מחזיקה בתוכה את כול המרכיבים הידועים – מהחיצוניים ביותר הבאים לביטוי במחוות חיזוריות ופרגון, ועד היבטים פנימיים עמוקים של קבלת האחר על חולשותיו ומוזריותיו. אך לא רק, הרבה יותר מכך. נזכרתי ברומן "גיי'ין אייר" של שרלוט ברונטה, אחת מיצירות הספרות הידועות ביותר שפורסמה ב1847. במרכזו עומדת אהבתם הבלתי אפשרית של גיין....
פורסם לראשונה באתר ניוסטטוס ב23/12/2013
מוטי נשבע שזה לא יקרה לו. הוא יהיה האבא (לייתר דיוק תחליף אבא) שמעולם לא היה לבתה. הוא יהיה רך, וגם קשה כשצריך, נדיב, אך לא יותר מידי, משתף פעולה, אוהב, מלא חום וחיבה, בקיצור אב אידיאלי שמוכיח לאהובתו, שתהפוך בקרוב מאוד לאשתו, שהוא לוקח בחשבון את הבת שלה מנישואיה הראשונים. וזאת למרות שיש לו בן משלו הגדל אצל אימו, גרושתו שתיעב וגם ריחם עליה, ילד מתבגר שמתחמק מחברת אביו. כל אימת שחשב על בנו היה לבו מתכווץ מצער, לפעמים חש תיעוב וטינה לבן החצוף, כפי הטובה שלו, אבל הדחיק. זה היה הלך הנפש של מוטי כשעקר למגוריה של רונית. הם תכננו להינשא כעבור מחצית השנה.
לפעמים מתהפכים היוצרות. תארו לכם מצב שבו ילדכם (הוא יכול להיות בגיל הנעורים או מבוגר יותר) קורא עליכם תגר משום שמצאתם אהבה חדשה ואתם רוצים לממש אותה בנישואים לאותה אישה או גבר. אמרנו "מתנגדים", לפעמים המצב הרבה יותר חמור, ילדיכם עלולים למרר את חייכם רק בשל רצונכם להינשא שנית ואף להעמיד סנקציות שהופכות את הבחירה שלכם לבלתי אפשרית.
כך בדיוק קרה לבועז שלא מכבר מלאו לו ארבעים ותשע שנים. בועז חי בבדידות לא מזהרת כלל בשנים האחרונות, התכנס לתוך עצמו לאחר משבר גירושים קשה ממנו יצא בשן ועין, עם נכסים מועטים, אישה לשעבר עוינת וילדים כועסים הממעטים לבקרו. עם הזמן עשה הרבה כדי לקרב את ילדיו אליו, בן ובת בראשית שנות העשרים שלהם.
פורסם לראשונה באתר ניוסטטוס ב6.10.13
· "עוד פעם אתה צריך להיות עם הילדים? הרי רק שלשום הם ישנו איתך"
· "אני ממש מצטער שאני חייב לבטל את הפגישה שלנו. יש משהו דחוף עם הילדים".
· "תקשיב לי, אני לא יכולה להיות איתך כשאני רואה שאתה שקוע לגמרה בבעיות עם הילדים וגרושתך".
· "אני מבטיח לך שיהיה בסדר". באמת!"
· "מה יהיה? את לא מסוגלת לשים גבולות לילדה שלך?"
· "תפסיק להתערב. כבר אמרתי לך שזה לא עניינך".
אמש ראיתי את "גלוריה", סרטו הצ'יליאני של לליו סבסטיאן, 2013, על אישה גרושה בת חמישים ושמונה המחפשת אהבה חדשה. אהבתי אותו גם בשל התמונות הלא שגרתיות של התעלסות בין אישה מבוגרת לגבר המבוגר ממנה, כנראה בשנות השבעים. הגיל ניכר עליהם, בעיקר עליו. הם עשו אהבה ולא הסתירו את גופם המעורטל שסימני הגיל בהחלט ניכרו עליו. הסקס על המסך היה מעודן, מצונזר, כמו הבמאי הגן עלינו הצופים ממבוכה. שהרי בראש של רובנו סקס מלא תשוקה יכול להיות שייך אך ורק לצעירים שנראים טוב.