טור אישי רבקה

• ידה של אם מלטפת ברכות את בתה הגדולה, שהיא אם בעצמה, מנחמת אותה על כאב פרידתה מבן זוגה, לוחשת באוזניה כמה היא יפה ואהובה.
• בן מחבק את אביו על אבדן אימו, סבתו. ללא מילים. מטלפן, פוקד לבקרו.
• הורים מציעים עזרה כלכלית לבנם הנשוי שפוטר לאחרונה מעבודתו. מעודדים ומחזקים.
• הורים תומכים בעדינות ובחמלה בילדיהם שכשלו ולא יגידו "אמרנו לכם".

רגעי חסד בין הורים לילדיהם הבוגרים מרגשים אותנו. אולי כי הם כה נדירים. לראות ולדמוע מהתרגשות. כמו לזכות בחוויה שלעולם תיתפס כמתנה יפה שזכינו לה.

תארו לעצמכם שביבי נתניהו היה מתעורר בוקר אחד ומחליט לבקש סליחה מאבו מאזן והיה אומר לו כך: אני מתנצל, באמת שאני מתנצל מעומק לבי על העוול שמדינת ישראל גרמה לכם, העם הפלשתיני. אני מבקש סליחה על שנות הכיבוש הרבות, על המחסומים, על היחס המתעמר, על הקשיים, על המצור בעזה, על הסרבנות שלי בתהליך המשא ומתן, על המשך הבנייה בהתנחלויות, על הבטחות שאני לא מקיים, על הצבת דרישות בלתי אפשריות. אני מתנצל ומבקש הזדמנות נוספת.

I'll tell you two stories, seemingly not related. One tells of a man who used to cheat on his wife, and sometimes abuse her physically as well. The woman suffered much distress and felt ashamed that this was happening to her. She thought it would be better if she hid her shame from others. After years of torment and agony which only intensified with time, she could no longer contain herself and had the courage to tell her best friend, what she worked so hard to keep secret all these years. It wasn’t long before the man discovered that their secret was out in the open, and then informed his wife that he is leaving her for revealing their secret.  The innocent wife was stunned and proposed a solution; she wanted counseling,  begged for her life that he would not  leave her, what crime did she commit? She asked frightened and shocked. All she wanted was to unburden her pain with a friend. But he insisted - no and no. "If you had not told I would have stayed.
Because you did I'm leaving" and he left.

רשימה 16 מאת ד"ר רבקה נרדי 12/4/2011.

בעודי מכנסת את מחשבותיי לקראת כתיבת רשימה זו נזכרתי בשורות שכתבתי בספרי "את לא נראית בכלל" (הדים, 2011) ואיתן בחרתי לפתוח:

”עם התקרב החג מחשבותיי נודדות לחנה. אני דואגת. חנה העדינה חשוכת הילדים, איזה ביטוי אומלל – "חשוכת ילדים", כלומר שהיא חסרה את הדבר הבסיסי ביותר למהותה. היא לא אמא! ואיך תחגוג אישה שהיא לא "אימא" את חגי ישראל, ועוד חנה "שלי" שמשפחתה אינה "משפחה חמה". איזה אסון נורא לאישה. אני חושבת על אסונה של חנה בצער וגם בכעס מהול באירוניה. כבר חודשים שלא דיברנו.

רשימה 17 מאת ד"ר רבקה נרדי 08/05/2011.

ביום נישואיהם המלכותיים של קייט וויליאם באנגליה ב29 באפריל 2011, הוצפו העיתונים בכל כך הרבה כתבות, פרשנויות, רכילויות ותיאורים ססגוניים עד שאפשר היה באמת להתבלבל ולתהות – על מה הרעש. טוב, כמובן שנסחפתי וקראתי, והצצתי כהוגן והרגשתי ילדותית וסקרנית. בעצם למה לא? ואז באחת מאותן כתבות רכילותיות צדה את עיני שורה אחת המתארת את לבושה של אם הכלה, שהפעם הזאת, ביום כלולותיה של בתה היפיפייה, הקפידה, שלא כדרכה, (והיה שם רמז עבה מאוד על לבושה הצעיר ואולי הלא כל כך ראוי של האמא הזאת),