רשימה 12 מאת ד"ר רבקה נרדי, 29.09.2010
מנהג קטן התנחל בי לאחרונה. אני פותחת את עיתון הבוקר "שלי" ("הארץ") ובודקת את הכותרות בבהילות – האם "הם הצליחו?" כלומר האם ביבי ועבאס הצליחו לעשות צעד קטן לשלום. אני עוקבת אחר הדינאמיקה המטורפת בין הקפאות בנייה לבין שיחות שלום, בין כותרות על טרקטורים השועטים אלי כיבוש קרקע לבין מפגשים מצוחצחים של לובשי חליפות מכובדים - יבנו מחדש או ישוחח שלום. מה יהיה???
רשימה 13 מאת ד"ר רבקה נרדי, 05.01.2011
העיתונים מלאים במשה קצב. מה לא נאמר. טחנו עד דק את הפרטים "הפיקנטיים", סודות ולחישות מחדרי החקירות,המשפחה, הפרקליטים שכמו יצאו מסרט מתח, הקריירה, האישיות, העיתונות – הכול! וגם (בקושי) כמה מילים על האנשים שידעו ושתקו. עיתונאים ופוליטיקאים וחברים שידעו ושתקו. הם ידעו והצביעו עבורו שייבחר להיות נשיא למדינת ישראל. הם ידעו ותמכו וגיבו ודאגו לימים רעים בעזרת טישטוש ראיות. ועכשיו שגם אנחנו יודעים אנחנו שותקים. כמו היה הדבר טבעי. כמו אין בכך שיתוף לעבירה. והרי לימדו אותנו שחובת הדיווח האזרחית מוטלת על כתפינו – לדווח – אם נהיה עדים לאלימות. לימדו אותנו להעיד נגד מי שנמלט מזירת תאונה. לימדו אותנו ששתיקה כמוה כשיתוף פעולה לכל דבר עם מבצע הפשע. אז למה אנחנו לא מקימים קול צעקה? אולי כי נדמה לנו שזה כבר לא חשוב כל כך, הרי האיש נתפס והורשע.
רשימה 14 מאת ד"ר רבקה נרדי 27/2/2011.
הציטוט הזה של הרודן המטורף מלוב צעק אלי מהעמוד הראשון של העיתון. הפשטות הפרימיטיבית, הטוטאלית, המדויקת בתובענותה והמובילה באופן נחרץ וברור לרצח מעוררת צמרמורת. בדרך כלל רודנים אינם מדברים על אהבה אלא על שליטה, על כוח. זה הרבה יותר פשוט ו"נורמלי". לדרוש נאמנות לשלטון נשמע לגיטימי. מוכר? אם אדם מחזיק בדעות שאינן מתאימות לרוח השלטון הוא עלול למצוא עצמו מואשם בבגידה. מוכר? כן, אפילו אצלנו, במדינתנו, שמחזיקה בדימוי עצמי של נאורה ודמוקרטית, מתגלים מיום ליום יותר ויותר סימנים של עריצות שלטונית. אומנם עדיין לא בשפה של רודנים מטורפים, עדיין עם בלמים ואמצעי ריסון, אך עם סימנים ראשונים של שפת "השחור-לבן". השפה הזו מזכירה לי את הבסיס האנושי עליו היא צומחת, בתחילת חיינו כיצורים רכים ופגיעים – צורך פשוט באהבה, ולימים אם לא נתבגר כפרטים, כחברה, היא עלולה להתפתח לפרי רקוב ורעיל – הדרישה הנואשת לכניעה – תאהבו אותי בלי תנאים. תאהבו אותי על טרופי, על אכזריותי, על מי שאני, כמו שאני. כי ככה!