"האישה בעיני היא נפש ארוגה מחוטי פלדה וחוטי משי", ז'בוטינסקי, 1929.*
הנושא של "תכונות גבריות ונשיות" וכיצד הן באות לידי ביטוי מבחינה מגדרית מעסיק את שדה המחקר במדעי החברה בצורה מאד אינטנסיבית בשנים האחרונות.
הנושא קשור לפיתוח המודל של "הגבר החדש והאב החדש" שמגלים באישיותם ובהתנהגותם תכונות משולבות של גבריות ונשיות ומושפע מאד מצמיחתה של אשת
הקריירה שמנהלת גופים ארגוניים גדולים בהצלחה בלתי רגילה ומשלבת בין קריירה למשפחה, תוך כדי שימוש בכל מגוון התכונות הן הנשיות והן הגבריות.
מכאן צומחים החדשנות והיופי של הרצאתן המאירה של דר' רבקה נרדי ומיכל דורון שפורשות בפני קהלן את כוחן של הנשים שהוסתר תחת הגמוניה גברית ולא בא לידי ביטוי אמיתי לאורך שנות ההיסטוריה. בדומה לאלות שמוצגות בהרצאה כעצמאיות, אסרטיביות ורציונאליות ובדומה לגבורות התרבות של ימינו – מרלין מונרו, הילרי קלינטון ואחרות – הנשים הן בעלות מכלול גדול של תכונות הן אינסטרומנטליות והן אקספרסיביות,הן רציונליות והן רגשניות, ואולם חינוך וסוציאליזציה מילדות בולמים את מוכנותן לגלות את כל מגוון תכונותיהן.
כאן מופיעה הגרפולוגיה ותורמת את חלקה כדי להאיר את הפן החזק, אבל המוסתר באישיות של האשה.
ניתוח גרפולוגי של כתב ידן של גבורות התרבות מוכיח ש"נשיות וגבריות" יחדיו הן תכונות שמאפיינות את גבורות התרבות שמתגלות כחזקות עצמאיות רציונאליות ואמיצות לצד תכונות של רכות, רגישות ואמפתיות.
שילוב מקורי ומרתק בין: פיענוח כתבי יד של גבורות תרבות, על פי מדע הגרפולוגיה, פיענוח מגדרי-פסיכולוגי והצגתן של שבע אלות מהתרבות העתיקה המייצגות ארכיטיפים נשיים.
שילוב ייחודי זה מחזק מאד את התזה שסוברת שנשים מסתירות את תכונותיהן החזקות והחכמות כדי להתאים את עצמן לצפיות של המין הגברי.
המהפכה שמתחוללת היום בנושא המגדרי קוראת תגר על החלוקה הדיכוטומית שלגבריות ונשיות ומבשרת עידן חדש של נשים וגברים שמרשים לעצמם לשלוף את כל מכלול התכונות שיש להם (נשיות וגבריות) בהתאם לצרכים משתנים.
ההרצאה שופכת אור מאד מיוחד ומקורי על הנושא המגדרי שנמצא היום בדינאמיקה מואצת של שינוי.
ד"ר רינה שחר
מדעי החברה, אוני' בר-אילן
*"דמות האישה בעיני ז'בוטינסקי", עורך יוסף נדבה, הדפסה שלישית תל-אביבי 2016.