סיגל אשל ממליצה -"אור מריר" – בשבחי הפשטות המורכבת

בימים אלה שלוחמה ״בלתי קונבנציונאלית״ עומדת באוויר, כשהכול מוחצן ובלתי קונבנציונאלי בעליל, או לפחות שואף להיות כזה – אדיר, עצום, מדהים, קולוסאלי בקנה מידה אוניברסאלי – נוצר לעתים געגוע למתינות, לפנים אנושיות שניתן לזהותן ולהזדהות עמן, למינוריות, לתהליך, למופנמות, לפשטות.

בספרה ״אור מריר״ אורגת רבקה נרדי את כל אלה ועוד לכלל ספר. ואין זו מלאכה פשוטה כלל ועיקר. ביד רגישה ומדויקת אורגת רבקה נרדי לאריג הספרותי שלה בני גוונים דקים מן הדק וחושפת את המניעים המורכבים, את המפולות והפצעים ואת כוחות החיים המסתתרים מאחורי גיבוריה, אנשים רגילים למראית עין עם סיפורי חיים רגילים לכאורה. היא מצליחה להבחין בניצוץ המיוחד הבוקע מהם ולהעביר אותו לקוראים בכישרון כתיבה ניכר, לירי, ומעודן, הרצוף בכַּנוּת, בדקות אבחנה ובתובנות עמוקות ומשיבות נפש.

היכולת לשרוד מצבים קיצוניים ולגלות תוך כך את מהותם הנסתרת ואת כוחותיהם המיוחדים היא הפנס המאיר את גיבורי הספר באותו "אור מריר", שמו ונשמת אפו של הספר. הוא מאיר ביושר גם את הפינות החשוכות והמרות שבנפש ובעולם ומשאיר פתח לתקווה לחסד ולחמלה.

("גילוי נאות" – ערכתי את ספרה של רבקה נרדי. התקרבתי מאוד אל הספר ואל גיבוריו, לעתים מזומנות חשתי בקרבם כבתוך חבורה של מכרים ותיקים, שגם מוזרויותיהם אינן גורעות מהחיבה אליהם ושבכל אחד מהם יכולתי למצוא משהו מעצמי או מהקרובים אליי.)