ספרה החדש של ד"ר רבקה נרדי "רציתי יותר", הוא סיפור על ילדותה והתבגרותה של הסופרת כבת למשפחת פועלים בתל-אביב של פעם.
"הספר הוא מעין ממואר – כפי שהמחברת מיטיבה להגדיר בסיכומה את ליבת הספר: "כתבתי על זיכרונות ילדותי ובגרותי הצעירה, על רגשותיי שהובילו אותי לאן שהובילו, על אמת ועל שקרים שסיפרו לי גיבורות ספריי, על הזהות שלי כאשת קריירה, סוג של "פרח בר", ולבסוף על התיקון – תיקון שבא להחזיר את החסד בינינו, ביני לבן זוגי, חברי הטוב ביותר, חן, אותו ערכנו במאמץ ובאהבה בפרובנס ואף לאחר מכן." (מתוך עטיפת הספר)
זהו סיפור על ילדה, נערה, אישה, בעלת מודעות גבוהה מאוד לערכים של צדק חברתי, שוויון, הוגנות וערכי מוסר אוניברסאליים, שמהווים את התשתית ליחסים בין בני האדם באשר הם.
מצוידת בידע נרחב, אולם בד-בבד גם ברגישות ובפגיעות גדולות, יוצאת הסופרת הצעירה למסע חייה, מסע אשר מאופיין לכל אורך הדרך בכמיהה עזה לצדק ולשוויון, ולעוד משהו "מעבר", שהיא מחפשת כול חייה. הספרים הרבים שקראה, כמו גם גילוי התאוריות הפמיניסטיות, והספרות החדשה שנכתבה בנושא, יחד עם העבודה המקצועית בשדה כמטפלת זוגית ואישית, חידדו עד מאוד את תחושתה שזוהי הדרך הנכונה בה טמונה משמעות החיים. לאור התובנות שאליהן הגיעה, היא חרטה על דגלה את השוויון המגדרי, לצד ערכי צדק והוגנות בין בני האדם.
נושא הטיפול, כמקצוע וכאורח חיים, נשזר לאורך כל פרקי הספר ומעניק רובד נוסף ומחזק למסקנותיה של הסופרת על משמעות חייה.
ליבת הספר עוסקת בניתוח הפגיעות האנושית האוניברסלית, כולל חיי נישואים שיש בהם הרבה כאב והחמצה. הכתוב שזור לכל אורכו בכמיהה של הכותבת לחברות ולשותפות אמת, ובקושי לממשם. ההתבוננות שלה, הרגישה במיוחד לערכים של צדק, מוסר והוגנות, מצביעה על כך שהתפיסות הפמיניסטיות וההומניסטיות עדיין אינן מובנות כהלכה או מקובלות על החברה הישראלית גם במאה העשרים ואחת.
הספר מרתק ומציב סימני שאלה רבים על ערכי המוסר הזוגיים והאנושיים בכלל. השפה נהדרת, קולחת וחופשית ממגבלות. השיח מגוון להפליא, הסגנון שובה את הלב, והכתוב נקרא בשקיקה ובהשתאות לנוכח החופש שהסופרת התירה לעצמה.
ד"ר רבקה נרדי היא ראש החץ במאבק הפמיניסטי בישראל, וזאת באמצעות עבודתה המקצועית והמגוונת הן להלכה הן למעשה. שבעה-עשר ספריה (עיון ופרוזה), שחלק ניכר מהם מלווה את העשייה המקצועית, מעידים בבירור על גישתה הרצינית לנושא השוויון המגדרי בחברה, אך לא רק זאת, אלא גם על ניסיון מתמיד להבין את חידת האדם – אישה או גבר באשר הם.
אבני דרך חשובות שרבקה קידמה בדרכה האמיצה והיצירתית: הקורס הראשון שהתקיים ב-1979 עבור נשים ששאפו לחזור אל מעגל העבודה; הקמת מכון "נורה" ב-1983; ליווי מקצועי, לצידי, בהקמת המדרשה למנהיגות ע"ש רחל כגן בויצ"ו ישראל; הקמת מכון דיאלוג ב-1990, ובמקביל, סיום הדוקטורט שלה (1999), שאף הוא עסק בצדק, הוגנות ומחויבות ביחסים הזוגיים.
ד"ר רבקה נרדי – פורצת דרך, מנהיגה, מנטורית, סופרת ולוחמת גדולה לשוויון מגדרי בחברה הישראלית. שם ספרה האחרון, "רציתי יותר", שופך אור על דרכה ועל בחירותיה, והספר מספר את סיפור חייה בגילוי לב ראוי לציון ובאורח ייחודי ואמיץ, שהכמיהה לעולם מתוקן וצודק יותר שזורה בו כחוט השני.